היי לכולם,
אני מתנצלת מראש מהאורך של השאלה, אבל אני חייבת לפרוק, לשתף ולהתייעץ עם מישהו.
אני בת 24 נשואה שנתיים וחצי לבעל מדהים בן 30. אני כבר כמעט חצי שנה נמצאת במקום הזה שאני כבר לא יודעת מה אני רוצה בעניין הנישואים שלי.
חלק גדול בי ממש רוצה להתגרש אבל עדיין יש את החששות האלה שאני אצטרך לחזור לגור אצל ההורים (אני סטודנטית) ואחרי הכל אני הולכת לוותר על בן אדם כל כך מדהים עם לב הכי ענק, אנחנו ממש מסתדרים בכל נושא ואף פעם לא רבים, אני סומכת עליו בעיניים עצומות בכל עניין ואני מאוד אוהבת אותו וחושבת שהוא יהיה אבא נהדר...
אבל אני לא נמשכת אליו, אני נגעלת ולא נהנית מקיום יחסים איתו, ואני יכולה ומעדיפה להמשיך ככה שנים בלי קיום יחסים איתו. כמעט מאז שהתחתנו תמיד הרגשתי ככה בנושא הזה.
הגרוע מכל זה שאני בקשר עם גבר אחר כבר שלושה חודשים ואני אוהבת אותו, ממש נקשרתי אליו.
חשוב לציין שגם לפני שהייתי בקשר איתו, העניין של הגירושים היה עולה לי לראש וכן דיברתי איתו על זה איזה פעמיים אבל החלטנו לנסות ועדיין עולות לי המחשבות האלו. אף פעם לא חשבתי שאגיע למצב הזה, למצב קיצון, שיגרום לי לבגוד בבן הזוג. לא חשבתי שאני בן אדם כזה עד שלאט לאט התחלתי לסטות לכיוונים שיהרסו לי את החיים.
אין לי כבר למי לפנות... דיברתי פעם אחת עם אחותי, עם חברה שלי כמה פעמים אבל אני לא חושבת שאף אחד לי יבין שהמצב שלי כל כך גרוע אלא אם כן אספר להם שאני בקשר עם מישהו אחר, בוגדת.
אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה, מה לעשות, מה לחשוב... כנראה שהרוב פה יגידו לי תתגרשי לטובת הבעל כי לא מגיע לו שום דבר מכל זה ואתם צודקים.
אני בכל זאת אשאל... מה אני אמורה לעשות עכשיו אחרי שהרסתי לעצמי את החיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות