אני עובדת כמו חמור 210 שעות בחודש חוזרת קרועה מהעבודה ומרוויחה בסוף 7 אלף נטו ואפילו פעם אחת לא יכלתי לטוס לחול או ללכת לעשות משהו בשביל עצמי
בעבודה מתסכלת של לשרת לקוחות שצועקים עליי ומקללים אותי ומה לא והכל כי אין לי ברירה להורים שלי אין כסף לאוכל ודברים כאלה אני מפרנסת את עצמי שכר דירה והכל
וכל הכסף נגמר בסוף החודש נשאר אולי 500 שקל בצד שאני שומרת לבלתמים בעתיד
אין לי אוטו אבל המרחק מהעבודה הורג אותי שעה נסיעה כל פעם בתחבורה ציבורית כי אין פה עבודה
אני לא יודעת איך לצאת מהמעגל הזה אני חוזרת תשושה בערב מהעבודה ואין לי כלום בסוף היום רק כסף שהולך על הוצאות
עשיתי קורס פסיכומטרי שילמתי עליו 7 אלף לא הצלחתי ללמוד בו כי הייתי צריכה גם לעבוד לכן גם בקושי למדתי ולא ניגשתי אפילו
אין לי מושג איך אני אמורה לשפר ציונים ולהגיע לאקדמיה אם אני לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד פחות וגם הלימודים עולים כסף- הפסיכומטרי והקורסים והכל וצריך גם להשקיע זמן בזה ואני לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד פחות
גם מי יממן אותי בזמן הלימודים? שכר דירה אוכל והכל אין לי כסף
אני חשבתי שאולי אני אוותר אבל המחשבה של לעבוד עוד 40 שנה כל חודש 220 שעות בעבודה שאני רק צריכה להיות נחמדה לאנשים שצורחים עליי מסתכלת אותי
אני חוזרת הביתה מתוסכלת לטלוויזיה נרדמת וקמה שוב ל10 שעות עבודה קשים
12 שעות אני נטו בחוץ עם כל הנסיעות והכל אני באמת לא מתקדמת לשום מקום
הצילו! מה עושים מפה? התנאים באוניברסיטה גבוהים ואני גם לא יודעת מה ללמוד שיכניס לי כסף כי אני לא טובה בהנדסה ואין לי ציון טוב במתמטיקה קיבלתי רק 83 ב5 יחידות בזמן שצריך 90 פלוס אז אני צריכה לשפר ולשבת שוב ללמוד ואני לא זוכרת כלום מהתיכון
ולעבוד בעבודה אחרת בלתי אפשרי עוד בתקופת הקורונה אין בפריפרייה עבודה בכלל וגם לא נותנים שעות בעבודות אחרות. בעבודה הזאת לפחות יש שעות עבודה ואפשר לעבוד הרבה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות