כמה החברה והצורך בחברים צריך להיות משפיע בחיים?

בגדול אני מוצף
בשבועות האחרונים אני לא מפסיק להתכתב ולנסות להכיר אנשים באפליקציות להכיר ולהיפגש
אבל זה לא בא רק ממקום של להכיר חברים ולהנות..
בא ממקום של בדידות קשה
מגיל צעיר אני מתארח אצל אנשים בשבתות בגלל א מא נוראית
אלימות קשה צחקה על המיניות שלי שהייתי במצבים הכי קשים שידלה אותי לעשות דברים לעצ.. מ..
איחלה לי ביום הולדת לקב ל גיד ו... ל ומאז אני לא מתקרב לשם
כבר שש שנים אני גר לבד( הייתי במסגרת דתית והעיפו אותי בגלל הנטיה)
היה לי קשרים בעבר והם חלקם החזיקו מעמד אבל כיום כבר 3 שנים אני לבד
ושאני בא ממקום כזה לאפליקציות זה נוראהואיום
אני כל כך רוצה להיפגש כל כך רוצה לא להיות לבד
שלמרות שאני מחפש קשר וקשה לי קצת עם מפגש, חד פעמי אני מתפשר וכותב בפרופיל זורם ואני מתפשר לפעמים לעיתים רחוקות גם על העדפה שלי במיטה ועושה דברים חוץ מלא מוגן שזה קו אדום רק, כדי לרצות ולנסות להשיג מישהו...
שאני נפגש עם אנשים שבתמונות היו נראים הטעם שלי אבל במציאות פחות ואני נפגש איתם כי הם מדברים איתי נותנים לי הרגשה שאני לא לבד וגם קשה לי לפגוע בהם ולהגיד להם ללכת הביתה אבל אחרי הסק ס אני מרגיש נורא כי הם לא הטעם שלי מהמקום של הלבד אני לא מפסיק להתכתב לפעמים השינה נהרסה לי העבודה עדיין לא כל נסיעה באוטובוס אני מנסה לדבר עם אנשים וגם שם מתכתב באפליקציות למרות שאני פגיע וכל דחיה ממש לפעמים פוגעת בי( פחותמהעבר)בעבר הייתי הולך לסאונה גם בגלל שרק שם הרגשה שאני שווה משהו חזרה לי כי אנשים רצו להיות בקרבתי
היום למשל עצרתי להתכתב כי קיבלתי דחיה ואחרי זה התכתבתי כדי למצוא מישהו שיתן לי פידבק ומצאתי חייל וגם מישהו בן 23 שהחמיא לי ורוצה להיפגש ועצרתי פה כי לקבל דחייה ממש יחזיר אותי אחורה והאמת שהרבה רצו להכיר אותי והחמיאו והרבה אומרים שאני חמוד זה מעלה לי בהרבה את הערכה העצמית..
אני מרגיש גם שאפליקציות קילקלו אותי
בעבר הייתי בסאונה וביציאה בבוקר מישהו שרצה שאזרום איתו ולא היה לי כוח ואמרתי לא אבל ביקשתי סליחה כמה פעמים כי היה לי קשה לראות אותו מאוכזב
ובחיים לא חסמתי מישהו
אבל אחרי שחסמו אותי הרבה התחלתי גם והרגשתי רע עם עצמי אחכ כי בטלגרם למשל אם אתה חוסם אתה יכול להפוך מישהו לספאם..
אני לא בטוח מה לעשות
אני מנסה בכל דרך למצוא חברים אני לא רוצה להגיע למצב שהגעתי שאני לוקח מונית למרות שאין לי לאן לנסוע רק כדי לדבר עם נהג... ולראות עולם
בעבר זה הגיע למצבים שכדי לא להיות לבד מכרתי את עצמי. מישהו שכתב באטרף מנקה חינם הוא בא והתחיל לעזור לי באמת נתן לי הרגשה של חבר קנה לי דברים והיה לו אכפת אבל הוא היה נוגע בי בהתחלה זה היה סביל עד שהוא התחיל יותרהויותר.. וכתבתי פוסט קשה מאוד בפייסבוק ולא יכולתי.. והוא באמת דאג לי אבל לא יכולתי עם המגע שלו
והיו עוד כמה כאלה:(
שהלכתי למיון בגלל חששות למגע לא מוגן( שבסוף התברר שהכל בסדר) וקיבלתי הערות מהאחיות על זה שבגלל שאני דתי בטוח אנס ו אותי בישיבה וכו ורופא שצחק על הנטיה לא היה לי את מי לשתף ובכיתי הלוואי והיה לי חבר/ים מקהילה לצאת לדבר איתם להסתובב איתם לא בקטע מיני.. אנשים שיתנו לי הרגשה שאני לא לבד אנשים שאוכל להתייעץ איתם לשתף אותם.. אני לא בטוח עם מי להתייעץ לגבי עבודה /לימודים ואין עם מי ובכלל לדבר.. אני יודע שלפעמים שאתה משתף על הקשיים שלך זה מרתיע אבל אני מקווה שאמצא בכל זאת.. המצב עם המשפחה שאני מתקשר לאבא משתף אותו ואמ א לוקחת ממנו את הטלפון ואומרת לא מעניין הסיפורים שלך...
שהיה לי חברים זה נתן לי מוטבציה לעשות כושר..
ללמוד.. לאכול... החברה זה ערךעליון בשבילי ואני מרגיש גם שיכול להיות שבגלל שאין לי לימודים/עבודה אני יותר עסוק בזה... אני מסוגל לעשות הכל בשביל זה... וזה מסוכן שהיה לי קשר בתחילת הקשר הוצאתי עליו המון...
לאחרונה מישהו שקצת עודד אותי ודיבר איתי אמר לי שהוא צריך טרמפ ואין לו כסף.. וריחמתי עליו ושילמתי לו מונית כי הוא אמר גם שידבר איתי קצת ויעזור לי עם הבדידות... אבל הוא ניצל אותי הוא השאיר אצלי משהו וביקש שאגיע אליו להביא לו למרות שהוא גר רחוק ואמרתי לו שיהיה לי קשה ברגל אבל הוא אמר שאם אעשה את זה הוא ידבר איתי וימצא לי חברים ובסוף בגלל שבמילא הייתי צריך לנסוע הוספתי כמה שקלים כדי להגיע אליו..
אבל זה רק הראה לי עד כמה הבדידות קשה לי וכמו שמישהו היום שנפגשתי איתו שלאממש הטעם שלי בכלל אמר לי שהבדידות יכולה לחרפן את הבן אדם... אני מדבר המון עם קו הקשב של הקהילה אבל כל יום זה מישהו אחר וזה לא כמו בן אדם שאתה מכיר שכל כך חסר לי
בגדול הקהילה הדתית עוזרת לי המון אבל הסתרה מהם גובת ממני מחיר יקר בגלל האזור שאני גר בו אני פוחד להביא אנשים הביתה אני בסטרס, מכל האזור הדתי היו גם שני מקרים שדרך האפליקציות נפגדו איתי אנשים דתיים דניסו "להחזיר אותי בתשובה וזה מאוד הפחיד, אותי שהם יספרו לסביבה.. היו גם שנים שבגלל שאני דתי לא רצו להיפגש איתי וכיום אני גם בדילמה מה יותר קשה הבדידות אם אעבור לאזור אחר וספק אם אמצא סביבה תומכת כמו פה או הרצון להרגיש חופשי עם עצמי... לבד גם קשה לי לקבל קצת החלטות...
לאחרונה מצאתי פיסכולג דרך הקופה כללית אבל כל דקה הוא הלך תוך כדי שאני מדבר לא היה קשוב לא היה אמפתי ושאמרתי שלא נוח לי לדבר ככה אמר תתרגל התלבטתי אם לגמור איתו אבל אחרי ששמעתי מעוד כמה שהוא על הפנים חתכתי
אבל כל הניסיון הזה שלא הלך גרם לי להתייאש שעד שנסעתי והלכתי ושילמתי לא הולך... והלוואי ואמצא
יש לי קצת חברים סטרייטים אבל אני מרגיש שהסתרה מהם גובה ממני מחירה יקר ואני לא מרגיש בנוח איתם
אני יודע שלשתף בדברים לא פשוטים בדכ לא מושך אנשים אליך אבל.. אני מקווה שאמצא אנשים שאכפת להם שיתנו לי כוחות להמשיך הלאה ואני אעזור להם כמה שאוכל.. שהיה לי זוגיות זה היה חמצן בשבילי..
למרות הכל אני ממשיך לעבוד ממשיך לצאת אבל אנימקבל. החלטות לא נכונות כי אני לבד בכל החלטה אין עם מי להתיעץ.. . יש מישהו שרוצה להזמין אותי לשבת דרך הטלגרם ואני פוחד כי אין טלפון ורק כינוי מצד שני להיות בבית לבד.. הלוואי ויהיו לי אנשים להתייעץ שאני אעבור איכשהו את ה"חיים" האלה ולא יקרע לי הלב הבדידות ו...