היי, יש לי בת זוג מדהימה, אנחנו כבר 4 שנים ביחד.
אני באמת אוהב אותה, היא חשובה לי יותר מהכל, והיא גם הבת זוג הראשונה והיחידה שהייתה לי אי פעם.
פה מתחילה הבעיה בעצם.
תמיד הייתי אאוטסיידר, לא הייתי יודע להתחיל עם בנות ולא חוויתי כלום בחיים שלי.
ולפני 4 שנים הכרתי אותה בעבודה שעבדתי בה, והתחלנו לצאת ומאז ועד היום אנחנו יחד. אני באמת מרגיש שהיא הצילה אותי כי לפניה לא ידעתי בכלל איך ניגשים לאישה ומה צריך להגיד. והיא הייתה מאוד סבלנית אליי.
ואחרי כל הזמן שאנחנו יחד אני מרגיש שהשתנתי ממש, יש לי הרבה יותר בטחון עצמי.
הקטע הוא, שלא חוויתי שום דבר בחיים חוץ ממנה.
אנחנו מדברים על חתונה ומתכננים תוכניות ובלב אני מרגיש מרוסק, אני מרגיש חרא עם זה שיש לי מחשבות על להתנסות עם בנות אחרות ולטרוף קצת את העולם לפני שאני מתחייב אליה.
לא שכבתי ואפילו לא נישקתי אף בחורה חוץ ממנה בחיי.
אני מרגיש שלא חוויתי כלום ועכשיו אנחנו כבר מדברים על חתונה וזה עוד יותר מלחיץ.
אני יכול להגיד שהיא מאוד קנאית אליי, מתעצבנת שאני מדבר עם בחורות מהעבודה (בהקשר של עבודה לא דברים אחרים), מתעצבנת שאני עוקב אחרי בחורות באינסטגרם, מתעצבנת מכל אינטרקציה הכי בסיסית ורגילה שיש לי עם בחורות אחרות. בקיצור, היא לא אחת שתרצה מערכת יחסים פתוחה או משהו בסגנון.
אני לא רוצה לאבד אותה. זה אולי נשמע פה שאני לא מעוניין בה אבל זה לא נכון, אני מפחד לאבד אותה. באמת מפחד. לא יודע אם עוד מישהי תתייחס אלי כמו שהיא מתייחסת. לא יודע אם אזכה לזוגיות כזאת עם מישהי אחרת בחיי.
אני באמת אובד עצות. לא יודע מה לעשות.
כאילו החלום שלי זה שהיא תאפשר לי למשך איזה שנה-שנתיים לעשות מה שבא לי עם מי שבאלי ואחר כך אני אוכל להתחתן איתה בלב שלם.
אבל זה מרגיש לי פנטזיה מטומטמת שאין לי מה לחיות בסרט שהיא תתקיים.
מישהו היה במצב שלי ויכול לתת עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות