שלום רב,
אני ובן זוגי כמעט שנתיים ביחד הוא מאוד מאוד אוהב אותי ואני אותו וסהכ הקשר מצוין ( עם עליות ומורדות ככל קשר).
יש לציין, הכרנו בגיל יחסית "בשל"-27
והיום אנחנו כבר כמעט בני 29.
לפני כמס חודשים קיבלנו בשורה שבן זוגי עובר לח"ול בעקבות עבודה( כמעט בוודאות, הדבר בתהליכי משא ומתן מתקדם אל מול החברה שמזמנת אותו) .דיברנו על הנושא והוא אמר לי שהוא רוצה שאבוא איתו.אמרתי לו שאני באה איתו רק כאשתו, והוא הסכים.
מאז עברו כמה חודשים, אני ממשיכה לקבל כל מיני מריחות,יש לציין כי הוא נכנס לסמסטר האחרון של הלימודים.
אתמול הייתה לנו שיחה ודרשתי תשובות, הוא אמר לי בחיוך " אני לא חושב על זה בכלל כרגע, מתרכז בלימודים"
באותו הרגע פשוט נמאס לי לאכול שטויות ולוקשים והודעתי לו שיוצאים להפסקה שבה יהיה לו הרבה זמן לחשוב.
אני פשוט שבורה, אחרי שנתיים ביחד, אני לא מאמינה שהייתי מוכנה לעזוב הכל ולהשאיר משפחה חברים ומקצוע בארץ זרה בשביל גבר שאפילו לא " חושב על זה".
לא יודעת מה לעשות
בבקשה תעזרו לי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות