אנחנו ביחד מעל לשנתיים.
תמיד כשזה מגיע ללשכב אני מתבאסת מהידיעה שהוא הולך לגמור לפניי ואני פשוט אשאר ככה. כן קורה המון פעמים שאני דווקא כן גומרת וזה אך ורק כשזה קורה ביחד או לפניו. אם הוא גומר לפני אין לאן להתקדם, אין לאן להמשיך. הוא מבחינתו נהנה אבל אני נשארת מדוכאת וסובלת באותו הרגע כי הוא לא רואה את הצורך שלי ואני לא יודעת איך להגיד את זה. אני יכולה להשאר עם החרמנות והיצר וזה מתסכל אותי שהוא לא לוקח אותי ואותו בצורה שווה. זה לא נראלי מאטימות זה נובע אולי מחוסר הבנה שלו כי כשגבר צריך לגמור ולפרוק עומד לו ורואים עליו כשהוא צריך להגיע לפורקן. אצלי אין שום סימן שום דבר שמצביע על זה שאני צריכה להמשיך.
גברים צריכים לדעת שגם אישה לפעמים חייבת להגיע לסיפוק מיני אז נכון, אולי אין לנו ביצים כחולות וזה לא כואב אבל זה משאיר טעם רע מהסקס והורס את החוויה.
מצד שני לא באלי לבקש ממנו שיעזור לי לגמור אחרי שהוא כבר התעייף ולא מעוניין להמשיך יותר, זה לא סקסי ולא כיף. אני יודעת שהוא יעשה את זה בשמחה אם אבקש ממנו אבל למה זה לא בא ממנו? למה זה לא בראש סדר העדיפויות שלו כמו שהוא חייב לגמור? איך אני יכולה לרמוז לו על זה שאני סובלת מזה בדיוק כמו שהוא סובל אם אני לא גומרת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות