בעיית ביטחון עצמי עמוקה מאוד עם המראה שלי

שלום חברים,
מצטער מראש שזה ארוך.
כשעליתי לחטיבה כמה ילדים שהיו "חברים" שלי התחילו לצחוק עליי שאני נראה כמו חייזר בגלל שהעיניים שלי מוזרות.
בתור ילד בהתחלה לא התייחסתי כי גם לא ראיתי שום בעיה וגם ההורים שלי לא ראו שום בעיה,
אבל עם הזמן זה החל לחלחל והגיע למצב שאני באמת חושב שאני נראה כמו חייזר בגלל שיש לי עיניים משונות (הם לא הצליחו להגדיר את המוזרות אותם האנשים), העניין הוא שזה ריסק לי את הביטחון העצמי עם נשים ועד הצבא לא היה שום דבר עם אף אחת, וזה שלא הצלחתי להגדיר את הבעיה זה הטריף אותי (הכוונה משהו מוגדר כמו פזילה נניח).
יש לציין שגם הערות כלליות כמו "אתה נראה עייף היום" היו שולחות אותי לסבל מאוד משמעותי שכן הייתי בטוח שלא רק שאני נראה עייף אלא אני פשוט יצור.
בסופו של דבר הלכתי למנתח פלסטי כדי לבחון מה הבעיה, הוא סיווג לי איזו בעיה ואמר שזה לא משהו מאוד קריטי אבל אולי אם אני רוצה בכל זאת שווה לנסות ולעשות את זה. (הבעיה היית שכביכול שבעין אחת שלי היה לי מפתח קצת יותר גדול מהשנייה).
גם הניתוח לא עזר להרגשה שלי, לא הייתי מרוצה מהתוצאה ונכנסתי ללופ מטורף של חוסר ביטחון עצמי ומחשבות על כך שאני נראה כמו יצור.
באיזה שלב בצבא שיתפתי אנשים והם אמרו לי שהכל בראש שלי ובאמת הצלחתי להיות עם בנות בקשרים לטווח קצר אבל תמיד הרגשתי שזה נגמר בגלל המראה החיצוני שלי. כי מבחינת האופי אני בן אדם חברותי ומצחיק וזורם אבל תמיד כל כישלון שיש לי עם בחורה אוטומטתית גורר אותי לשם.
הלכתי לטיפול פסיכולוגי ואובחנתי עם דיסמורפיה, אבל האבחנה עצמה לא ממש עוזרת. עד היום אני כל פעם לא מבין למה עד כדי כך לא הולך לי עם בנות שאני רוצה, כאילו אני יכול להיות בשלושה דייטים עם מישהי להתנשק שהכל יהיה טוב ויפה ויום אחר כך היא תעלם.
אני כבר די מיואש מהמצב הזה, שאלתי כבר בערך עשרה אנשים מה הם חושבים שהבעיה שלי בעיניים והם אמרו שלדעתם אין שום בעיה (כולל אקסית שהייתי איתה חצי שנה) אבל אף פעם לא האמנתי להם, אני תמיד בטוח שהם משקרים לי כי הם לא רוצים להרע לי.
כאילו מרגיש שלא משנה מה אעשה תמיד אנשים יסתכלו עליי כיצור.
אשמח לעצות מאנשים טובים.
תודה רבה וסליחה על החפירה.