האינסטגרם זה המקור ל"קנאה" שלי בואו נגיד ככה. אני רואה בסטוריז את הילדים מהכיתה שלי מגובשים ויוצאים ונפגשים לפחות פעם פעמיים בשבוע, דבר שמאוד חסר לי. יש לי שלוש חברות יחסית טובות, כמה מהן מצאו עבודה שהן משקיעות בהן את רוב הזמן שלהן, או מכינות שהן מתכוננות לפני הצבא, ואני מרגישה שאני נותרתי מאחור.
אני גם עובדת, וגם לומדת תוך כדי. אבל, אני עדיין ממשיכה להציע להן להיפגש ושנצא. שום דבר לא יוצא לפועל.
אני מרגישה באשלה ברמות בעוד שאחרים יוצאים, ואני מרגישה עלובה.
אין לי הרבה חברות בשביל להציע להן לצאת, וככה אני מרגישה שאני רק תלויה בהן. באמת שעצוב לי ובודד לי, מישהו גם הרגיש כמוני ויכול לייעץ לי איך לצאת מזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות