אני ובן זוגי נפרדנו סופית לא מזמן אחרי אינספור פרידות וחזרות..
הקשר שלנו היה בעייתי מאוד מאחר והיה סיפור של בגידה מהצד שלו.
היינו ביחד שמונה חודשים שרובו היה המון האשמות בגלל סיפור הבגידה ועוד סיפורים שנלוו לבגידה.
כל הזמן הזה ניסיתי לסלוח ולהתגבר.. ניסיתי להאמין שהוא באמת אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו ושהוא בגד רק בגלל שהוא היה בתקופה מבולבלת בנוגע לקשר שלנו.
כבר הייתי בשלבים של לסלוח כי באמת הוא הגבר הכי משמעותי שהיה לי בחיים ורציתי ממנו יציבות ואפילו דמיינתי כבר את החתונה והילדים.
הסוף היה בריב האחרון שלנו שהוא אמר לי בנוגע לבגידה "אל תתפלאי למה עשיתי את זה" ו-"זה לא קרה לי עם אף אחת.. רק איתך"(דרך אגב אני לא היחידה ואני יודעת בוודאות)
לאחר מכן הוא טען שהוא אמר את זה בעצבים.. אבל אני לא מסוגלת לקבל את זה גם בעצבים, במיוחד אחרי שנפגעתי ככה ועשיתי מהלכים עצמיים כדי לסלוח.
הוא כל הזמן טוען שאני האישה של החיים שלו.. אבל האם באמת אפשר לדבר ככה לאישה של החיים שלך? גם בעצבים, אפשר לדבר ככה?
אפשר לבגוד במי שכל כך אוהבים.?
אני לא מצליחה להבין.. ואולי הייתי סתומה כל הזמן כשניסיתי לסלוח.
אני אישית לא מצליחה לדמיין את עצמי עם מישהו שאני לא אוהבת.. במיוחד שגם אף פעם לא חוויתי "סטוצים" ורק קשרים רציניים ויציבים. אבל אולי יש אנשים שבנויים אחרת..
אשמח לעצות ובמיוחד מופנה גם לאנשים שבגדו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות