אני רק עכשיו (לפני כמה חודשים) גיליתי את המגדר האמיתי שלי, ג'נדרפלואיד. זה מאוחר מדי?

קודם כל אני עדיין מתקשה ומתבייש להסביר לאחרים מה זה אומר. מאז ומתמיד הרגשתי שאני שונה, עוף מוזר, חשבתי שזה בגלל שאני על הרצף האוטיסטי, אבל גם בחברת אוטיסטים הרגשתי שונה כאילו אני חתיכה לא מתאימה בפאזל. רק לפני כמה חודשים היה לי האומץ לחשוף בפני עצמי מה אני באמת מרגישה, והבנתי שהמגדר שלי לא קבוע, גם לא מתנדנד, אלא פשוט נוזל. אני מתקשה להגדיר את זה כי זה עוד ממש טרי, אבל אני זוכרת עוד בסיטואציות בילדות הגדרתי את עצמי "אחוק" ולא בגלל שהייתי סתם טום בוי כי היו לנו ילדות טום בוי בבית הספר. רוב הזמן הייתי זאב בודד, לפעמים מנסה לשחק עם הבנים ובד בבד מתפתחת כמו אישה, מתלבשת שמלות ומתאפרת והולכת לשחק באדמה ובוץ. אני רוצה לצאת מהארון, אני מרגיש שאני מת לצעוק את זה, יצאתי כבר מהארון בתור פאן, אבל אני חושב שאני משהו מעבר, אני מרגיש שאני ערבוב מושלם של פאן וג'נדרפלואיד, אפילו נתתי לזה שם- חד קרן מרקד על הקשת בענן - כי אני מרגיש שאני הכל, כל הקשת ביחד. ועוד בעייה שנוצרה. אני מתקשה להתקלח. באמצע המקלחת אני מסתכל על הגוף הנשי וקשה לי. איך אנשים עם דיספוריה מגדרית מתקלחים למען השם זה סיוטט!! אני מרגיש לכמה רגעים האלה שאני גברי יותר שאני נגעל מעצמי ולא יכול לנשום... אולי זה כי אני מאוד מלאה? אולי אם אני ארזה יהייה לי קל יותר? רעיונות?