היי, פעם ראשונה שיוצא לי לפרוק אחרי המון זמן ששמרתי את זה לעצמי ואשמח לעזרה...
אני יוצאת עם בחור סופררר מדהיים שגדול ממני ב3.5 שנים, אני לומדת עריכת דין מסיימת עכשיו את השנה האחרונה..
אנחנו יוצאים שמונה שנים ועדיין לא גרנו ביחד לפני 3 שנים בדיוק התחלנו את הלימודים שלנו והוא התחיל ללמוד שנה לפני ואז החליט לפרוש ולקחת קצת זמן לעצמו לחשוב, כמובן שתמכתי בו ולא לחצתי עליו ,אחרי שנה וחצי הוא החליט להתחיל ללמוד מחדש תואר שונה ושוב פעם פרש... לבסוף הוא החליט שהלימודים הם לא בשבילו ומצא עבודה שהוא עובד בה כבר מעל שנה ולפני כמה חודשים הוא הציע לי לעבור לגור ביחד בעוד 3 חודשים... אבל הייתה לי תחושה מדאיגה ובדיוק לפני חודש הוא פנה עלי ואמר שהוא רוצה להתחיל ללמוד שוב שנמאס לו מהמקום עבודה שלו שאי אפשר להתקדם שם, בסוף הוא החליט ללכת ללמוד את מה שאני לומדת (אין לי בעיה עם זה, זה לא שמפריע לי) אבל מה שכן מפריע לי ששוב יוצא מצב שאנחנו לא עומדים לעבור לגור ביחד לעוד איזה 3 שנים ונתקע עוד הרבה זמן לכוד כל אחד בבית של ההורים... ועזרה מההורים כלכלית זה בעייתי לנו.. אשמח לעצה האם להמשיך לתמוך ולספוג את זה בפנים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות