רוצה לעבור שינוי מבחורה שלא מודעים לקיומה לבחורה ששמים לב אליה

שלום לכולם, אני עדי בת 17 עולה לכיתה י"ב..
הבעיה שלי היא שכל שנה מחדש הייתי מכירה יותר ויותר את תחושת הבדידות בבית הספר.
תמיד הייתי מחוץ למעגל החברתי , לא כי משהו דפוק בי אלא כי אין לי את אותם תחומי העניין כמו לשאר הכיתה והשכבות ולכן אין לי באמת תקשורת טובה איתם.
אני עם הכיתה הזאת כבר 5 שנים.
כל ה5 שנים האלה לא הרגשתי שייכת, הרגשתי שאני לא קשורה . ואף אחד שם לא באמת מכיר אותי. אף אחד לא יודע מה הם הכישורים שלי , מה הן השאיפות שלי, איזה מן בן אדם אני.
לפעמים אני בטוחה שאם אני לא אבוא לכיתה אף אחד לא באמת ישים לב.
אין לי באמת חברות שם.
בהפסקות אני תמיד יושבת לבד בכיתה עם הפלאפון ועושה את עצמי כאילו יש לי משהו חשוב לעשות שם אך למען האמת אני סתם מגלגלת את המסך למעלה ולמטה כדי להעביר את הבדידות ואז כשנמאס לי מזה אני יוצאת החוצה ומתחילה ללכת ממש מהר לכל מקום אפשרי כי המהירות נותנת לי תחושה שכן יש לי משהו לעשות וכן יש מישהו שמחכה לי, וככה זה כבר הרבה מאוד שנים.
אני באמת בודדה ואין לי קשרים חברתיים.
אין לי שום בעיה של ביישנות והאמת שאני בן אדם מאוד חברותי שרוצה לעשות רק טוב.
לפעמים אני חושבת שבגלל שאני עושה רק טוב אז אנשים מתרחקים ממני.
אף אחד לא נותן לי קירבה ולכן אני מתחילה לחשוב שמשהו דפוק בי.
אף אחד לא מתעניין בי, אם אני אעלם לאף אחד לא יהיה אכפת.
וזה לא משהו שאני מדמיינת , אלה עובדות שקיימות בשטח..

השנה אני עולה לכיתה י"ב. השנה האחרונה שלי בתיכון.
עוד שנה של סבל ובדידות בשבילי.
אבל לא. אני רוצה לעשות שינוי. אני רוצה שאנשים ישימו לב אליי. יעריכו אותי. יתעניינו בי.
והכי חשוב- שיכירו אותי.
אני רוצה לבלוט , לא רק מבחינת מראה אלא גם מבחינת אישיות והתנהגות.
אני רוצה שאנשים יגידו " וואו זאת עדי ?? 5 שנים היא בכיתה ולא באמת הכרנו אותה."
אני רוצה שהם יבינו שאני גם קיימת בכיתה ושאם אני אהיה חולה אז כן יתעניינו בי וכן יעדכנו אותי במה שקרה בכל הזמן הזה שנעדרתי.
אני רוצה שאנשים יראו גם שהשתנתי. שאני לא אותו בן אדם שהייתי.
בן אדם אאוט-סיידר, בן אדם שבא לבית הספר כדי לאכול סנדוויץ לארוחת עשר ולברוח ישר לבית.
אני רוצה שבספר המחזור שלי יכתבו דברים שהם לא ידעו עליי, דברים טובים ולא יכתבו
"עדי היא עוד מספר בכיתה , מחממת כיסא גם בשיעור וגם בפסקה" או לפחות דברים יבשים וכללים בלי באמת להיכנס קצת לעומק. כי את העומק הזה הם לא מכירים בי.
נמאס לי להיות הילדה שהיא בתפקיד של "ניצבת" בכיתה כשכולם "שחקנים ראשיים".
אני רוצה לבלוט באופי ובהתנהגות שלי אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה .
וכאן אני מבקשת את עזרתכם.
איך אני גורמת לכולם להכיר אותי לעומק? להתעניין בי ? להתחבר אליי? ולהבין ש5 שנים הם לא ידעו מי אני באמת..
אני באמת לא יודעת איך לעשות את זה ואשמח אם תרחיבו ותפרטו קצת איך לנהוג ומה להגיד ומה לעשות ואיך להעביר את המסר.
איך לבוא ביום הראשון שישר יראו שאני אחרת- פתוחה יותר ורוצה להתחבר, להכיר מחדש ובעיקר לתרום מעצמי. אשמח אם תפרטו לעומק
יש משהו שאני יכולה לעשות? משהו חדש שימשוך תשומת לב ויעורר עניין?.

נ"ב:
השינוי שאני מתכננת לעשות ומתייעצת איתכם לגביו הוא פשוט לנקות את האופי שלי מהרגלים רעים ומתכונות רעות שיכולות להיות הגורם לכך שמתרחקים ממני.
כמו רצינות ולחץ יתר על המידה, כמו סגירות ועוד כל מיני דברים קטנים כאלה שהאמת קיימים בכל אחד..