כן, יש אהבה גם ללא הרגשות האלו
אני ובן זוגי כבר שנה וחצי ביחד זוגיות ראשונה שלי ורביעית שלו, מאוהב בי מעל כל הראש ותמיד מזכיר לי את זה. אין לו משפחה או חברים, כל הזמן עובר בין עבודות ונמצא בחובות.. ככה שזה שיש לו אותי, זה בעצם כל עולמו.
אני בדיוק ההפך, יש לי משפחה מדהימה וחמה, המון חברות ועבודה עם פרנסה טובה בלי עין הרע.
למרות השוני בפן הזה, אנחנו דומים מאוד, בעלי תחומי עניין משותפים, כנים ונאמנים אחד לשנייה, ממש נהנים לצאת ביחד וגם להיות ביחד בדירה ולראות איזו סדרה משותפת. אנחנו מרגישים מאוד בנוח בזוגיות, תמיד פותרים בעיות ביחד כשצצות, לא רבים הרבה כי יש הקשבה, הבנה והחלה.
תמיד אני מרגישה שהוא אוהב אותי יותר, שהוא נותן יותר בקשר, רואה עתיד איתי ואני לא יודעת.. אני מצד אחד לא רואה עתיד עם גבר אחר, רק הוא בראש שלי!
ומצד שני אני לא מרגישה ריגושים יותר , פרפרים, התרגשויות כשאני רואה אותו. זה פשוט נעשה יבש ורגיל ואני אוכלת את עצמי על זה. גם המשיכה קצת ירדה לי.. אני חושבת שזה בגלל שהוא מראה בי TOO MUCH INTEREST ובגלל שהוא בחובות יש לציין שהוא באמת מנסה לצאת מזה ואני כמובן דוחפת אותו קדימה ותומכת בו.
חברות אמרו לי שזה הגיוני לאבד רגשות אחרי תקופה מסויימת ושהעיקר זה שיש לנו כבוד, תקשורת טובה ואכפתיות אחד לשנייה.
אני תוהה, ככה זו אהבה בעצם? זוג שפשוט טוב לו ביחד? שדואג אחד לשנייה? שנהנים להיות בחברת אחד השנייה? הרגש נעלם באיזשהו שלב?
הייתי בטוחה שזה מגיע אחרי שנים ביחד ולא אחרי שנה.
הוא אוהב אותי מאוד ולפעמים אני מפחדת שאני מבזבזת לו את הזמן ושהוא יכול להיות עם מישהי אחרת שסגורה על עצמה ויודעת שהיא תתן את כל העולם שלה עבורו
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025