מרגיש בודד ונראלי ששקעתי בדיכאון עקב חסכים מסוימים, איך להכיר אנשים בגילי?

אהלן, אני אתחיל מהסוף, אני מרגיש בודד ונראלי ששקעתי בדיכאון עקב חסכים מסוימים ולכן הפוסט נועד גם לפרוק וגם לשתף כאן את סיפור חיי בתמצות כדי לקבל עצה כנה;
לא הייתי בזוגיות מעולם, עד הצבא הייתי ילד שמנמן וזה גרם לי לביטחון עצמי נמוך בקטע הזוגי. הייתי מוקף בחברים וידידות תמיד. בצבא הייתי גובניק ובמקביל לשירות סיימתי תואר מעניין בתחום שאני אוהב, מיד אחרי השירות התחלתי לעבוד בעבודה רצינית בתחום שדרשה את רוב שעות היום שלי במקום מרוחק מהבית בה אני עובד עד היום, בעבודה עיקר האנשים שאני רואה הם בני 30 פלוס, כולם כבר בשלב אחר בחיים ורק אני הצעיר ביותר שם..
אני מתאמן ונראה דיי טוב לפי מה שאומרים, יש לי הרבה חברים עוד מהתיכון ומהשכונה שאני איתם בקשר יום יומי אבל כמעט כולם בזוגיות, מה גם שהתחומי עניין שלי ושלהם נהיו מאוד שונים בהרבה תחומים בחיים ללא קשר לעבודה. בשנים האחרונות למרות שאני אדם מאוד פעיל אני מרגיש מאוד בודד. אין לי כבר מעגלים חברתיים רציניים, אני לא יוצא למסיבות ועיקר התחושה הרעה נובעת מההרגשה שהחמצתי את כל הילדות והנעורים שלי, בין אם זה בשירות הצבאי שאני מאוד מצטער שלא עשיתי שירות משמעותי ולהיות מסופק בחוויות לחיים, שירות מילואים מעניין וכמובן חברים לחיים, בין אם זה אחרי הצבא שמיד התחלתי בעבודה רצינית מאוד, במקום לטייל אחרי צבא במקומות ויעדים, אני לא יצאתי ליותר מדי מסיבות ובכללי מרגיש שפספסתי את כל הגיל שלי. פתחתי לפני שנה פרופיל בטינדר ואני מוצא את עצמי מדי פעם בסטוצים מזדמנים שאני כבר לא נהנה מהם ומרגיש רק בודד יותר ויותר. חשבתי המון איפה אוכל להרחיב את המעגל החברתי למקומות אחרים, והגעתי למסקנה שאולי בלימוד תואר ראשון נוסף במכללה, אבל זה ידרוש ממני להוריד הילוך מהעבודה ואני באמת לא מוצא עניין בכלל בלימודים מיותרים, אלא רק בחשיפה לאנשים בגילי באופן קבוע וכך אוכל להכיר עוד חברים, נשמע מאוד נואש אני יודע, אבל זה המצב. העבודה שלי מכניסה לי המון כסף אני מאוד נהנה ממנה אבל מתחיל כבר להרגיש עוף מוזר ועם המון חסכים שכבר לא יודע עד כמה זה שווה. התייעצתי עם חברים קרובים והם כולם אמרו לי שזה באמת לא בריא החוסר חשיפה שלי לאנשים בני גילי באופן קבוע בעיקר שאני לא בזוגיות ובלי הרבה ניסיון.
חשבתי על טיול אבל אני לא בנאדם שיטייל לבד, או יחפש שותפים שאני לא מכיר ולכן אני מחפש עצה פרקטית מה כדאי לי לעשות כדי להכיר אנשים בגילי, האם לעזוב את העבודה לגמרי? מצד שני אני לא אוהב בכלל להתבטל. בקיצור הכל נהיה מורכב, יוצא לי להעביר בשנים האחרונות המון לילות לבד אחרי העבודה ואני מתחיל להשתגע מהנושא ואני כבר רואה את העולם באופן מאוד אפור בשנים האחרונות, לא מוצא עניין כבר בישיבות עם החברים שציינתי, אני שוקל מה הדבר הכי נכון לי עכשיו ובעיקר עד כמה זה נשמע לכם תקין הנושא אשמח לעזרתכם