אוקיי, אז ככה, התגייסתי לפני חודש ללוחמה, לא משנה איפה, מקום שמאוד מאוד רציתי, ואני מאוד נהנית שם. זאת יחידה משולבת בין בנים לבנות, ואנחנו מוכיחות את עצמנו כמו שצריך. למרות שהבנים משתדלים לרדת עלינו, שאנחנו פחות טובות, אנחנו מוכיחות שזה לא ככה.
במחלקה שלי אין הרבה סטיגמות, רק כמה בנים דפ"רים שממש מנסים לעצבן בכוונה.
בכל מקרה, בכיתה שלי אנחנו שלוש בנות, אחת בגימלים, השנייה לא רוצה להיות שם בכלל אז היא תמיד נשארת באוהל, ככה נוצר מצב שאני הבת היחידה בכיתה.
אני מסוג הבנות שמאוד מלאות בראבק, ככה שאני דוחפת את הבנים קדימה ומובילה את הכיתה... אחד הבנים בכיתה איתי שנא אותי בהתחלה על זה.
השיחה הראשונה שלנו אי פעם הייתה ככה
"תעמדו ישר כבר! יש רק 20 שניות!"
"קודם כל אל תצעקי עליי"
"אני לא צועקת, אני אומרת לך מה לעשות"
"אז אל תעשי את זה, אני לא מוכן ש..."
"לקבלת המפקד כיתה... תימתח להקשב!"
מפה לשם, התחברנו דרך עקיצות וכאלה... ועכשיו אני דלוקה עליו.
אני חושבת שגם הוא עליי.
אנחנו כל הזמן ביחד, כל הזמן. אנחנו כמעט בלתי נפרדים.
כשאני הולכת לשבת ליד מישהו אחר, הוא עושה לי מבטי אכזבה וקנאה.
וכל הזמן מסתכל לי על השפתיים והעיניים...
ואני רוצה שזה יצליח, כי בא לי משהו כזה, אבל אני רק בטירונות, ואלה שלושה חודשים שאני לא חושבת שאני אהיה מסוגלת להסתדר בלי לגעת באדם מסוים.
בפלוגה שלי ממש מקפידים על העניין עם השילוב הראוי.
אפילו להושיט יד לאדם כדי לעזור לו לקום אני לא יכולה אם אין מפקד ליד.
אני לא יודעת מה לעשות.
מחר אני חוזרת לבסיס והאופציה היחידה תהיה לנסות כמה שיותר להתרחק ממנו, כי אני לא רואה את עצמי שורדת בלי לגעת בו, או לבהות בו.
מה עושים במצב כזה?
*הבהרה: התפקיד חשוב לי בהרבה מקשר רומנטי עם אדם כלשהו*
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025