הי, אני בת 19 כמה ימים לפני צבא. בתקופת המלשביות הייתי בחול והיה מדהים. גם שחזרתי הייתה לי כמה חודשים תקופה די טובה.
ובחודש וחצי האחרונים לא היה לי חשק לכלום. הרגשתי שאין לי כוחות לקום ובאמת שלא ראיתי תקווה. הרגשתי מבולבלת ובעיקר לא אני. גם כשהייתי מנסה להיות פעילה הייתי מתעייפת מאוד מאוד מהר . הייתי עצובה ועם מצבי רוח משתנים. הפריע לי גם מצב אסטטי בפנים שהחמיר וגם ההרגשה הרעה. הרבה חרדה לתחושות שלא יהיה לי באמת דרך לטפל במצב האסטתי בצבא ובבריאות שלי.
הלכתי לבדיקות רפואיות וגילו לי התחלה של בעיה רפואית כמו שהתחילה לאמא שלי בגילי. זה מחלה אוטונומית שלוקחים כדורים לכל החיים. שלחו אותי לבדיקה חוזרת לאמת ולבדיקות נוספות לבירור.
התוצאות חזרו השבוע והמצב בהם החמיר. אבל אין לי מתי ללכת לרופא המומחה כרגע, שלא ענה מיום רביעי. המחלה הזו גורמת להרבה תסמינים שאכן יש לי והחמירו בתקופה האחרונה, אך גם לדיכאון וחרדה שאולי יכולים להסביר את התחושות שלי.
אני לא יודעת מה לעשות. אני פוחדת שהמצב יחמיר בצבא ויפגע בבריאות שלי, ושאם אני ארגיש ככה אף אחד לא יתחשב בי. מתלבטת אם להגיד על כך בבקו"ם , אבל הרופא בכלל עוד לא יבחן אותי עם אותה מחלה כי רק עשיתי בדיקות. וגם הייתי רוצה לפגוש אותו ולא יהיה לי מתי. בנוסף לזה התחלת כדורים זה גם תהליך של בדיקה האם המינון נמוך או גבוה, שלוקח זמן. פוחדת שבטירונות לא יהיה מספיק קשובה לגוף שלי, כי בתאכלס כולם חווים קשיים בטירונות. לא יודעת איך הגוף שלי יגיב ללחץ נוסף, ומפחדת שלא יתחשבו בי. ולא סומכת על רפואה מהצבא שהבנתי שלא טובה.
אשמח לעצות ולאנשים שחוו דברים דומים. מקווה שיהיה טוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות