היי.ביסודי עד כיתה ז' הייתי הילדה הכי רזה, נמוכה שפשוט נראת כמו מקל שהמורות היו צריכות לשאול אותי אם אני בכלל אוכלת,ואז כמו שקורה לכולם המכה של גיל ההתבגרות התחיל להופיע ופתאום אני מתחילה לקבל גובה שבהתחלה שנאתי אבל עכשיו אני ממש שמחה מזה שאני גבוהה,פתאום אני צריכה לשים גוזיות ואז לעבור לחזיה וכל התהליך הזה היה לי מאוד מאוד קשה פיזית ובעיקר נפשית כי אני לא הילדה הטיפוסית שרוצה את החזה מידה C65(אפילו נוטה לD) וגוף עם הרבה קימורים וישבן עגול גדול ועומד וכל השיט הזה (שדי לצערי קיבלתי כזה גוף בדיוק) שיש יגידו שאני צריכה לשמוח מזה.
אני רואה בכיתה בנות שאומרות חצי רציני חצי בצחוק על החזה שלי "תלווי לי קצת מהגודל שיש לך אני גם רוצה" .אבל הקטע שאני לא רוצהה את זה אני רוצה גוף לא מפותח אני עוד לא מוכנה לדמם ככה פעם בחודש למשך הכמה עשרות שנים הבאות זה הורס לי בספורט אני ילדה שהייתה חיה נושמת אוכלת ספורט וריקוד ועכשיו אני מתביישת בגלל שהגוף שלי כזה, קשה לי לראות את החזה או שפתאום יש מחשוף בחולצה ולראות מבטים שאנשים מסתכלים פה ושם על הגוף.היה לי מאוד קשה כל פעם לראות פתאום שאני צריכה מידת קאפ גדולה יותר בחזיה או פתאום להבין שיש בגדים שהגוף יותר בולט בהם,אני עדיין לא רוצה את כל זה אני גם גרה בעיר שהיא 24/7 ים, חום,שמש, תיירות אני כבר מעל שנה וחצי-שנתיים לא הייתי בים או בריכה שזה דבר שאני ממש אהבתי ואוהבת אבל קשה לי להתמודד עם הגוף שלי, אני כבר לא יודעת מה לעשות..למה זה קרה לי? למה אני לא יכולה פשוט להיות נורמלית ומרוצה מזה שהגוף שלי נהיה ככה? אם אפשר בכלל להתמודד עם זה ואיך ??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות