היי
אני כותבת כאן כדי שאולי תחדשו לי משהו או תתנו לי עצה, אבל זה גם בעיקר כדי לפרוק..
לפני שלוש שנים הסתיימה לי זוגיות של שנה וחצי שנתיים עם מישהו. הוא היה הזוגיות הראשונה שלי, האהבה הראשונה שלי.
זה נגמר כשהוא נפרד ממני, והפרידה עצמה הייתה טובה ובוגרת.
מאז, הייתה לי שנה קשה מאוד, שנה שממש הרגשתי שאני מאבדת את עצמי, בכל המובנים. לא הצלחתי להתמודד טוב עם הפרידה בכלל.
כמעט שנתיים קדימה, עשיתי עבודה עצמית מטורפת שלא הייתה פשוטה ולקחה זמן. עברתי שינויים בחיים במקומות עבודה שעשו לי טוב, התחלתי לחזור לעצמי, הרגשתי שאני כבר לא ״אבודה״.
אפילו הכרתי מישהו, שאני איתו כבר כמעט שנה! והוא הבנאדם הכי נכון לי בעולם ואני אוהבת אותו כמו שלא חשבתי שאוכל לאהוב בחיים שלי! רק אחרי שהתחלנו לצאת הבנתי כמה ילדה, מבחינת גיל, הייתי בזוגיות הקודמת וכמה שעכשיו אני הרבה יותר נכונה לזוגיות.
נשמע מושלם! רק יש דבר אחד שמפריע. מאז הפרידה מהאקס, כמעט אין יום שהוא לא עובר לי במחשבות.
אין לי שום רגשות אליו. ואני יכולה להגיד את זה במאה אחוז. אמנם אז לקח לי זמן אבל אני עברתי הלאה חד משמעית! אז למה אני עדיין חושבת עליו? עבר כל כך הרבה זמן אני במקום אחר עם בנאדם אחר שאני כל כך אוהבת ואני רואה את עצמי איתו ורק איתו לעולמים!
חשוב לציין שמאז הפרידה לא דיברנו פעם אחת, אפילו לא התראינו! אני אפילו לא עוקבת אחריו ברשתות החברתיות מזמן.
מה לעשות כדי שזה יפסיק? אני מרגישה ככ אשמה כל פעם שהוא עולה לי במחשבות. כי באמת ככ טוב לי עם הבן זוג שלי
אשמח לעצה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות