היי,
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא. אני בת 23, חבר שלי בן 25. שנינו בזוגיות ראשונה. הוא קצין עתודאי בקבע, גר עם ההורים ואחותו הגדולה. הם משפחה מזרחית חמה, וההורים שלו עושים בשבילו הכל, בעיקר אמא שלו. מסיעים אותו כל יום הלוך חזור מתחנת הרכבת שהוא לוקח לבסיס שקרוב אליו רק כדי שלא ייסע באוטובוס ובפקקים, לא משנה כמה מוקדם או מאוחר הוא יבקש מהם להתייצב שם. אמא שלו מבשלת לו תמיד, גם כשאני אצלם שואלת אותו מולי אם להכין לו משהו, מגהצת לו את המדים, עושה לו כביסה. הוא לא מתכוון לצאת מהבית בשנים הקרובות וגם לא לקנות רכב משלו, בטענה שהוא חוסך כסף לקניית דירה. זה עוד מילא, אבל מפריע לי שגם כשהוא גר עם ההורים בגילו, הוא מאפשר להם לפנק אותו ולא דואג לעצמו.
התקשורת בינינו פתוחה ודיברתי איתו על זה, אמרתי שבעיניי זה מוריד מהגבריות. בחורה רוצה גבר, לא ילד. אני מאוד אוהבת אותו אז זו לא עילה לפרידה, אבל הרבה יותר מרשים אותי גבר שגר לבד ועצמאי לחלוטין. הוא כן יודע לעשות הכל, בזמן התואר הוא גר במעונות אז הסתדר בלית ברירה. אמרתי לו שאני לא מתכוונת להיות כמו אמא שלו, ושאני חוששת שהוא יצפה ממני לאותו פינוק. הוא ענה שלא, שהוא לא יצפה את זה ממני ואפילו יפנק אותי בעצמו כמו שפינקו אותו, אבל כן מצפה שנישא ביחד במטלות הבית. לטענתו כל עוד הוא גר בבית הוא רוצה להתפנק ולהינות מהפריווילגיה, ושכל מה שההורים עושים עבורו זו לא טירחה בשבילם אלא שהם עושים את זה באהבה.
מצד אחד אני שמחה בשבילו שההורים שלו מפנקים ואוהבים, ומצד שני ההתנהגות שלו ושלהם מציקה לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות