היי אני בן 20 חייל בשירות קרבי והאמת שהנושא הזה מעסיק אותי כבר כלכך הרבה זמן ואני אשמח להתייעץ איתכם
אני מגיל קטן לומד במוסדות דתיים רק בנים עד כיתה יא שבה הרגשתי שכבד עליי ישיבה ועברתי למקיף חשוב לציין שהמשפחה לשי מסורתית ולא דתיה אז הקשק עם המשפחה טוב ובריא אני זה שחתר כל השנים להיות יותר קרוב לדת עם הזמן הבנתי מה נכון לחיים שלי ומה טוב לי אם זה לעשות קעקועים שאני מאוד מתחבר אליהם או אם זה לא לשמור שבת ולנסוע בשבת אני לא מרגיש שאלוקים כועס עליי או משהו אני מאוד מכיר את העולם הדתי ככה שאני יודע שאלו עבירות אבל אני בסדר עם זה כי זה מה שמסב לי אושר וטוב לי אבל יש גם דברים טובים שאהבתי בדת שאני מיישם עד היום כמו הנחת תפילין כל בוקר או כשרות וכמו כן גם שמירת נגיעה שלמדתי על זה בכיתה ט' וי' וממש התחברתי לנושא ולקחתי לעצמי את זה לחיים
יוצא מצב שאני בחיים לא נגעתי בבחורה אף פעם ואני בסדר עם זה אני רוצה לשמור את עצמי לאישתי בע"ה אבל אני מבין שבגלל האורח חיים שלי אני אצטרך להתפשר ולא לחפש מישהי דתייה ממש שגם שומרת נגיעה כי אחת כזאתי יהיה לה יותר קשה לקבל אותי אז כבר לא אכפת לי לצאת עם מישהי שלא תשמור כל עוד היא מוכנה לשמור איתי אבל יוצא מצב שכל פעם מחדש אני מקבל דחיות על זה גם מחילוניות וגם ממסורתיות יותר ואני לגמריי מבין האמת זה בשבילן כמו השבת בשבילי ואני ממש לא שופט אבל אולי בעצם אני הבעיה ואני צריך לשנות תפיסה או לחפש משהו אחר אני כבר דיי מיואש מה אתם ממליצים לעשות האם כדאי יותר להתגמש על המגע למרות שזה מרגיש לי לא כלכך שלם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות