בכל שלב בחיים לא היו לי כמעט חברים וגם כשהיו לי לא הרגשתי ממש חבר שלהם. פעם זה היה בגלל דיכאון וקשיים שהיו לי שהתגברתי עליהם. אבל היום זה בגלל שאני לא נמצא בסביבה של אנשים בגילי וגם אני מתחבר לאנשים ספציפיים ולא לכל אחד.
קשה לי שאין לי עם מי לדבר. אין את מי לשתף גם בזמנים הטובים שלי וגם בזמנים הקשים. המשפחה לא רלוונטית כאן. כל אחד כבר לעצמו וכמו תמיד אני ממשיך להרגיש חוסר משפחתיות מצד ההורים שלי שכל פעם שאני חוזר הביתה פעם בכמה שבועות, אני שומע אותם בלילה עושים סקס בחוסר אכפתיות. ואין מה להגיד להם כי הבעיה שהם מרשים לעצמם לעשות את זה אחרי שפעם בטעות ראיתי אותם עושים את זה והם ידעו. אני מתחיל להבין שיש אנשים וקשרים שלא ישתנו לטובה אבל לא מצליח לקבל את זה.
הקושי שלי הוא בעיקר בזה שאין לי חבר או חברה לדבר איתו בזמנים הטובים והגרועים וזה מכביד עלי מאוד. יש חבר אחד שכבר לא נפגשים ובפעמים האחרונות שדיברנו הוא צחק עלי שאני לא מצליח להשיג עבודה בתחום שלמדתי. וכל פעם שאני מציע לו לבוא אלי הוא מעביר את זה איכשהו. גם פה האינטואיציה אומרת לי שאין מה לקדם את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025