מרגישה שאני לא מספיק, איך להתמודד?

היי
אני מישהי בת 23
בואו נתחיל בזה שהחיים שלי מעולם לא היו פשוטים
גדלתי בבית מאוד לחוץ עם אמא שמתמודדת עם מחלה נפשית שלא טופלה כמו שצריך ואבא אדיש ובגדול סבא וסבתא שלי גידלו אותי
היו לי הפרעות אכילה שהובילו לאנורקסיה קשה כבר מגיל 16 שאושפזתי בגללם כמעט שנה
גם זרקו אותי מהבית בתקופה הזו
בשנתיים האחרונות סבא שלי הבן האדם שאני אוהבת יותר מהכל שבר את האגן והיה צריך להיות בשיקום חודשיים ונכנסתי לדיכאון מאוד קשה מזה ברמה שכבר הגעתי למחשבות אובדניות ואפילו דברים יותר גרועים שאני מעדיפה לא לפרט והפסיכאטר שלי כבר היה מאוד מודאג שסיפרתי לו את זה ואני לוקחת טונות של תרופות בגלל כל ה"חוויות " האלה .
עכשיו אני יותר טוב אבל עדיין מרגישה שאני לא מספיק
אני מרגישה שאני כלום
כולם מתקדמים בחיים , יודעים מה הם רוצים לעשות ואפילו יש להם זוגיות וחברים
אין לי כלום מזה
למזלי יש לי חברה אחת אבל אני לא מצליחה ליצור קשרים נוספים
אובחנתי עם חרדה חברתית ואני אפילו לא מסוגלת להסתכל לאנשים בעיניים
והכי גרוע יש לי בן דוד שהוא פשוט גאון ברמה של עילוי מטורף רק בן 19 וכבר עושה תואר . מרוויח פי שלוש או שתיים ממני עובד אולי פעמיים בשבוע . הצבא חוטף אותו ליחידות מובחרות מרוב שהוא גאון ויש לו כבר עתיד מובטח . ואני יודעת שזה ממש נשמע נורא שאני אומרת את זה ואני אמורה לשמוח בשבילו אבל אני אוכלת קנאה . אני מרגישה אפס . אני מרגישה כלום . כולם כל כך מהדרים אותו ובאמת שמגיע לו אבל אני גם רוצה להצליח ככה . למה אני לא זכיתי בזה .
ואני יודעת שאני אשאר תקועה עם החיים שלי ועם שכר מינימום , חרדה חברתית , ופחד מזוגיות . באמת ניסיתי הכל לעשות לשנות את המצב . ניסיתי להכיר אנשים חדשים לא הצליח . ניסיתי לצאת לדייט שהיה כושל . ניסיתי אפילו קבוצה חברתית שבסוף סתם ביזבזתי הרבה כסף וסתם שמונה חודשים עליה כי כאשר ניסיתי לשתף משהו חשוב בקבוצה , המשתתפים פשוט ירדו עליי והמדריכים לא אמרו כלום להתנהגות .כאילו זה בסדר לרדת על מישהו שמשתף משהו רגיש ממנו ומאז פשוט ויתרתי
אני אשמח לעזרה
אני פשוט אבודה ולבקש עזרה מהמשפחה שלי לא יעזור כי הם פשוט יירדו עליי ואני אפתח תיבת פנדורה איתם אם אני אעז לדבר על זה
אני אשמח לעצה או לעזרה כי אני באמת צריכה את זה