בן הזוג הימר, ומאז לא חזרתי לעצמי

היי,
אני בת 24. בזוגיות טובה, סטודנטית לתואר ראשון, גרה עם הארוס שלי.
בתקופה האחרונה אני מרגישה שאני מוצפת מדי בגירויים ולא קוהרנטית, לא מצליחה לאסוף את עצמי, מפוזרת מעבר לרגיל. הבית מעצבן אותי כלכך, הוא קטן וצפוף מידי לצרכים שלנו. יש לי הפרעות קשב וריכוז, אבל אני מנסה לפעמים 'לתקתק' דברים, ואז לא מוצאת כלום ולא זוכרת דברים. איבדתי המון דברים. לא זוכרת דברים שאמרו לי.

הייתי "על זה" בבכל מה שקשור ללימודים, הבית, עבודה והחיים.
שילבתי הכל. במקביל ללימודים שלושה ימים בשבוע עד שעות הערב, בשאר השבוע הייתי יוצאת לעבודה בעיר אחרת ועולה על אוטובוס כבר בשש בבוקר, בזמן הזה מבצעת עבודות ומגישה הכל בזמן. הציונים שלי היו גבוהים ומעולים, כך גם הנוכחות. הבית היה מתוקתק, בגדי עבודה תמיד מכובסים ונקיים בשביל האיש שלי. סירים עם אוכל ביתי וחם. מארחת חברים ומשפחה בסופי שבוע ושרופה על הגבר שלי ומפנקת אותו בחום תשוקה ואהבה, כי הוא חרוץ ועובד בעבודה מאוד קשה.
אפילו לא מכניסה הביתה עוגיות ועוגות כי הוא רוצה להתחטב, גם שאין כוח עודדתי אותו ללכת איתי למכון ובסוף נרשם שוב. מעודדת אותו לחזור לאימונים ולשחק עם קבוצה. אכן חזר ! ... הוא רוצה לרזות לפני החתונה ואני מבינה, הוא היה שמן בנעוריו ואני מתחשבת בצלקות העבר שלו.

רגרסיה התחילה כאשר גיליתי שבן הזוג בזבז באפליקציה של פוקר כסף, והשקיע 2,000 שקל באיזו אפליקציה של שוק הון קריפטו וואטאבר לא מבינה בזה.
זה טלטל אותי כל כך שהפסקתי לתפקד.
הדיבור שלו, הדיבור של מהמר "זה רק 500 שקל, זה כלום", "הBYBIT" זה כמו חיסכון, אפשר למשוך משם את הכסף". כל השטויות האלה, התירוצים שבנה לעצמו, גרמו לי לרוץ אחר כך לשירותים ולשלשל.
מחר הילד שלך צריך טיטולים או שצריך לשלם לבעל מקצוע שעבד בחתונה, אף אחד לא יחכה שתמשוך משם כסף, ואת אף אחד זה לא יעניין אם עוד שבוע תהיה עלייה!!!

אמרתי לו, איך לעזאזל אני אמורה לסמוך עלייך?
הרי כבר ביקש שלא נתחתן תוך חצי שנה מהאירוסין כדי שיוכל לחסוך כסף. זה היה לי קשה, אבל הבנתי וקיבלתי.
פתאום לגלות שהוא גורם לי לחכות אך שורף כסף על הימורים... זה ריסק אותי בכל פינה. אמרתי לו שכואב לי כל כך, שבמקום לסגור לנו חופשה או טיול, הוא שרף כספים על הבל הבלים והימורים...

אמרתי לו, טענת שאתה חוסך כסף לחתונה שלנו.. לי כבר יש כסף ששמרתי בצד, ואתה לא משתף אותי ופשוט שורף את הכסף... איך אני אמורה לסמוך עלייך בבניית קן משותף??

מאז אני בהורדת הילוך בכל תחום בחיים.
לא מתפקדת טוב, נמצאת בניוטרל, מרירה לחוצה ואין משיכה יותר לתחביבים. אני מוצאת את עצמי גוללת שעות בנייד והלך היום. אני לא אוהבת את זה, זה לא מי שאני.
בגלל שהמשפחה שלו קטנה, אין לנו מסםיק מוזמנים כדי לסגור אירוע ברוב האולמות הסטדנרטיים, תסכול רב שכל אולם סוגר בפנינו דלתות.

עניין ההימור שלו במעקב על ידי אחותו הגדולה שמעורבת. ברגע שאמרתי לו שמבחינתי, אני מפרקת את הכל, זה טלטל אותו ומאז הוא התנער. מציב גבול לחבר הילדות הטוב שלו שכל הזמן היה 'משלם' עליו כניסה למשחקי הפוקר האלה באפליקציה. שינה מאוד את אופן ההתנהלות שלו, עובד בשתי עבודות והפסיק להשתמש באשראי. חזר להתעסק בספורט, משחק כל סופש עם חברים, ונרשם ללימודים.

אבל משהו אצלי לא כשורה... הבית שלנו קטן, דירת חדר וחצי כזאת, ואני לא מצליחה לסבול יותר את המחסור באיחסון ושהכל מול העיניים אחד על השני... אנחנו כבר שנתיים כאן ומחירי הדירות עלו כל כך שאנחנו אבודים.

בנוסף, אמו אשה לא בריאה בנפשה, נתנה לו ליום ההולדת כסף כדי שילך לשחק טורניר פוקר בכסף אצל מישהו שהיא מכירה!!!!! איזו אישה בריאה בנפשה תתן לילד שלה כסף להמר, לפני חתונה?? לעזאזל, היית מציעה אולי לקנות לו חליפה לחתונה.
אני כבר קניתי נעליים, שתי שמלות כלה במחירים שווים מאוד באאוטלטים, הינומה... תדאגי לבן שלך!

מה עובר עליי? תסמינים של מה? איך אני מסייעת לעצמי?