כן, יש עוד סיכוי
לאחרונה אני באמת מתחילה לחשוב שיש בי איזושהי בעיה .
אני פשוט לא מצליחה להקיף את עצמי בסביבה של חברים!
אף פעם לא היו לי.. תמיד הייתי בודדה. ואני עד היום מתקשה להבין את הסיבה.
באמת שאני לא רואה שום סיבה לכך שאנשים לא ירצו להיות בחברתי.
אבל לפעמים נדמה שאנשים תופסים אותי כמוזרה . אבל אלוהים באמת שאני לא יודעת למה !!!
תמיד אני באה בגישה הכי חיובית שאפשר, מחייכת בלי סוף וכשפונים אליי אני באמת נותנת יחס של 100 אחוז. אני אוהבת לעשות טוב לאנשים. אם אני אראה שלמישהו חסר משהו אני אעדיף לתת את שלי כדי שלו לא יחסר.
אני אכפתית ותמיד אספק תמיכה , אוזן קשבת ועצה למי שצריך. ולמרות כל זה עדיין אין לי חברים! גם אציין לכל מקרה , אני בחורה יפה , ותמיד טוענים שבחורות יפות מתקבלות יפה בחברה , אבל אני כנראה מקרה יוצא דופן.. אז עוד משהו שמכלה בי תהיות האם יש בי איזה פגם או משהו מוזר ומרחיק?
אולי זה כי אני רצינית מידי ומשדרת אובר בגרות? אולי כי אני בן אדם ממש עמוק והעומק מפחיד אנשים? אולי יש לי איזו בעיה בתקשורת שאני אפילו לא מודעת אליה?
נמאס לי מזה שאני כל הזמן לבד.
אז עכשיו בתיכון, מאוחר מידי לחפש חברים, כולם עם הקבוצות שלהם ואין לי לאן להיכנס.. ניסיתי כבר הכל..
והשאלה הבאה שאני יכולה עוד לתלות בה תקוות היא , האם יש עוד סיכוי שאזכה להקיף את עצמי בחברים? או שכנראה יש בי באמת משהו מוזר שמרחיק אנשים, איך לפתח מערכת יחסים עם אנשים ככה שיהפכו להיות חברים טובים? אני לא רואה משהו לא נכון שאני עושה ... מישהו יכול לשפוך קצת אור על העניין הזה? בבקשה ! מה הייתם ממליצים לי לעשות כדי לא רק להכיר אנשים חדשים ולעשות רושם טוב אלא גם לשמור איתם על קשר חזק?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025