מתוסכלת וכועסת, לא מבינה מה עשיתי לא נכון

בת 35עורכת דין בצפון הארץ.
השאלה שלי נוגעת לחבר בקבוצה של חברים מהעבודה ,קולגה לשעבר .
אנסה לתמצת עד כמה שאפשר .
התקבלנו יחד להתמחות בעריכת דין במשרד במרכז הארץ,עברנו כמה שנים יחד ,עזרתי לו המון וגם הוא לי ,הוא היה נשוי פלוס 2 ואני הייתי רווקה ,לא קרה שום דבר בינינו .
עזבתי לאחר מספר שנים למשרד בצפון הארץ ,התחתנתי אבל המשכתי לשמור על קשר עם החברים מהמשרד ואף נפגשנו כמה פעמים באירועים וימי הולדת,אנחנו 5 חברים מאותו המשרד .

שנה שעברה פנתה אלי חברה משותפת שלי ושל הקולגה,נקרא לו תום וסיפרה לי שהוא חזר לעבוד אחרי מילואים של שנה וחצי ומשהו לא בסדר איתו ,אלה היו המילים שלה .

יצאתי איתו קשר טלפוני בין הסבבים של המילואים והצלחתי לשכנע אותו להפגש לקפה בשעות הבוקר באחד מהימים .

לא אפרט מה נאמר בפגישה אבל פגשתי שבר כלי,גבר בן 40 שבור ,הוא שיתף אותי במספר דברים בנוגע למצבו המשפחתי שאותם שמרתי לעצמי עד שלפני מספר חודשים הוא שיתף את כולם בזה .

רציתי להיות חברה טובה ,כתף תומכת ,שיבין וירגיש שהוא לא לבד במה שהוא עובר .
הוא חזר לעבודה במשרד והחברים המשותפים סיפרו על התקפי זעם וחוסר יכולת מוחלטת להתנהל מול אנשים .

נפגשתי איתו בסביבה של מקום העבודה והוא פשוט היה אגרסיבי כלפי ,זרק משפטים לאוויר כמו : למה עזבת את המשרד והתחתנת ?
אח״כ כשחזרתי מחו״ל עם בן זוגי ונפגשנו אצל חברה משותפת ,שאל שאלות בנוגע לזוגיות שלי .

זה היה לפני מספר שבועות .
צלצלתי למי תחילת המלחמה הנוכחית לאחל לו מזל טוב ליום הולדתו ,הוא הגיב בכעס ואמר שלא רוצה לראות אותי ,כשאני שולחת הודעה הכי פשוטה ,אין מענה .
מיותר לציין שגם לשיחות הטלפון שלי הוא לא עונה ולא חוזר .

נפגעתי,התייאשתי ולא מבינה מה אני עושה לא נכון שאני זוכה להתנהלות הזו ממנו ?
הוא לא הגיע לניחום אבלים של אחד ההורים של חברה משותפת לפני המלחמה .
מעבר לזה ,אני לא יודעת מה קורה איתו .
חברים משותפים זורקים משפט או שניים לפעמים עליו שהוא בסדר.

אז קצת חכמת המונים ,מה הלאה ?
כרגע ניתקתי קשר לחלוטין .

מה דעתכם ?
לנסות שוב ? להניח לזה ?
אגב,גם למפגשים של החברים הוא לא הגיע לפני שהחלה המלחמה ולא משנה כמה החברים מהעבודה התעקשו .

בבקשה עזרה ,תודה