קשר מעולה של כמה חודשים עם שיתוף כנה, עומק, רגש וחיים משותפים וחוויות אדירות. שיתוף משפחה וחברים עם הספק אדיר וכמות רגעים יפים לחיים שלמים.
התחיל מעולה! בין היתר עם הטעות הקלאסית של שיתוף השוואתי אולי תחרותי, של ההיסטוריה הזוגית ומינית. עם הרבה הנכחה מצטברת של בני זוג אחרים, אל מול המנעות מהנכחה ורבלית אפילו בן הזוג הנוכחי, מולו ובפרהסיה. מי ומהו כמותית לעומת אזכורי אחרים.
ז"א צד אחד היה פוליאמורי, אולי בגידות, אבל ביננו בקשר עבר משותף של הדדיות, תשוקה רבה, והנכחה. עבר חתול האי ודאות ביננו, וההנכחה באה יותר בקושי וחד צדדית לפתע. הצד שיותר שיתף בכנות על עברו הזוגי החל בירידה דרסטית חד צדדית בתשוקה והימנעות, quiet quitting. אל מול דרישה מתמשכת לשותפות מלאה מהצד השני, עד שזה מגיע ללהיות בני זוג. אתה חסר בטחון, תלותי ו"אין לי כח" כשזה מגיע לשלב בזמן שבו רצתה בעבר להתייחס אלי. החלון בזמן בו אפשר להיות בני זוג.
האם להתוודות שחוסר הבטחון אצלי נובע מכך שללא הכרות עמוקה מי היא מהצד העובדות היבשות מרמזות על quiet quitting? בגידה? או שאני פשוט חסר בטחון ותלותי כרגע? למרות שאלו מילים שלא נאמרו לי עדיין באף זוגיות כולל אלו עם חיים משותפים? האם לבקש קודם רצון הדדי ומחויבות הדדית כולל תשוקה אח"כ מילוי דרישות מטלות יומיומיות ממני? לתת לה זמן ולהשאיר המצב כמו שהוא?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026