שלום לכולם,
יש לי בעיה.
די אישית אבל בגלל שהאתר המקסים הזה אנונימי, אני מרשה לעצמי לשתף.
אז, כיום אני בת 18, מרשה לפרגן לעצמי ולומר שאני נראית טוב, חטובה, בעלת ביטחון עצמי..
בעבר, הייתי שמנה, לעגו לי, גברים בכלל לא הסתכלו עליי, אכלתי הכל מהכל.. הייתי ביישנית, חסרת ביטחון עצמי..
בלימודים תמיד היו את הבנות שנחשבו ל'מקובלות', להכי פופולריות, יפות, רזות.. שמתנכלות לחלשים..
יום אחד, אחת מהן עקצה אותי לפני כולם ואמרה: 'יא שמנה, כמה את אוכלת?'
ואני באותו רגע הושפלתי, לא עניתי לה, הדמעות חנקו את הגרון שלי.. אני זוכרת שהלכתי משם בוכה. כמה אפשר להיות אכזרי כלפיי מישהו? אז הייתי שמנה, מה הבעיה??? בכוונה לעשות לו עוול?
בכל אופן, אני זוכרת שלקחתי את עצמי בידיים והבטחתי לעצמי שאני לא חוזרת למשקל הזה, אני לא חוזרת להיות שמנה, ושאני ארזה, אוכיח לכולם שאני מסוגלת.
אז נרשמתי למכון כושר (לבד), אני זוכרת שלבשתי בגדים רחבים, כהים.. (כדי להסתיר את השומנים) נכנסתי.. ואף אחד לא התייחס אליי, כאילו אני בלתי נראית. הייתה חבורה של בנים, שמין הסתם אני לא בליגה שלהם, ששמתי לב שמדברים עליי.. אחד מהם הצביע עליי וצחק. נעלבתי, והמשכתי בשלי. הייתי ככ נחושה, ככ נחושה להוכיח !!!
ויום יום, הייתי הולכת למכון, להתאמן, כי הייתה לי מטרה. עבדתי קשה, הקפדתי על תזונה... לא וויתרתי.. ובתקופה הזו האישיות שלי התחזקה, הגוך השתנה, הרגשתי איך לאט לאט אני מרזה..
בסופו של דבר, נהפכתי למי שאני כיום.
*אני מרשה לפרגן לעצמי ← דבר שלא הייתי מסוגלת לעשות
*גברים מתחילים איתי ← דבר שכלל לא קרה כהיותי שמנה
*לובשת בגדים צמודים, צבעוניים ← בעבר רק צבעים כהים ורחבים
*מקפידה על אורח חיים בריא ← בעבר אכלתי גאנק, מתוקים וכו'
*אופטימית מתמיד ← בעבר, פסימית לחלוטין.
אני גאה בעצמי, אבל הבריונות בעבר בכל פעם מציקה לי.
אני במלחמות יום יומיות לגביי המראה שלי.. אני ביקורתית נורא. ובכל פעם חושבת מה אני יאכל, איך אני אתאמן, כמה קלוריות אשרוף..
אני בחרדה מתמדת לגביי המשקל. המשקל הוא תקין..
אבל, בחרדה שאשמין..
זה נהיה מין אובססיה להיות חטובה.
יש משהו לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות