הבעיה שלי היא כזאת.
אני לא מצליח להתנהג בצורה מושכת שאני בחברת אנשים.
זה מתבטא בכמה אופנים.
אם חבר שלי מארגן ערב עם ידידות שלו וחברים אז אין שום סיכוי שאני אצליח להתבלט בצורה מושכת ואצליח עם אחת הבנות.
חברים שלי הרבה פעמים מצליחים בסיטואציות דומות , ואני.. לעולם לא.
אני כן מדבר , אני כן נראה יחסית טוב.
ואני לא מבין למה זה קורה?
אם אני אקבע דייט ב1-1 אני כמעט תמיד אצליח . אבל עם חבורה , משהו משתבש.
זה ממש מתסכל אותי כי לפעמים הכי כיף ככה להצליח בספונטניות ולאו דווקא בדייטים שזה קצת צפוי מראש לאן זה הולך.
זה כבר ממש מתסכל אותי עד לרמה כזאת שאם לא מתקשרים אליי באסרטיביות ומזמינים אותי להגיע אז אני מעדיף להמנע.
תמיד בסוף המפגשים האלו אני חוזר הביתה . עצבות וביקורת עצמית שוטפת אותי.
יש גם עוד סיטואציה שזה משפיע :
אני לא מסוגל להכיר בחורות מתוך מסגרת .
אם זה לימודים , עבודה ומקומות שכלולים בתוכם שוב 'קבוצה' והעניין שאני כנראה אשאר שם זמן יחסית ממושך (אלמנט דומה לעם החברים כי הרי מן הסתם הם ישארו החברים שלי) .
אני חושב שאלה האלמנטים המרתיעים , כי כשאני מריץ אחורה אז להיות מצוי בקבוצה אבל אחת זמנית אז אני דיי טוב.
כמו לצורך העניין אודישנים , מרכזי הערכה, קורסים קצרים מאוד בצבא וכו'.
שם אני מרגיש שאני כן אישיות מושכת וקל לי לתפקד.
יש למישהו רעיונות?
זה ממש מציק וסתם גורם לי לשנוא את עצמי.
אני לא נואש לזוגיות , לא נואש לסקס זה אפילו לא זה.
רק רוצה להעריך את עצמי , וכן , להנות ממפגשים חברתיים גם בקטע של זרימה עם בנות ולא להרגיש אווטסיידר שזה מגיע לזה.
שבבוקר אחרי , כל אחד מספר את החוויות שלו ואני נשארתי לבד או עם החבר הטוב ביותר במקרים האלה , הטלפון .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות