אני ממשפחה חילונית לגמרי, הורים קרייריסטים עשירים, אנשים מודרניים קרים.
בגיל 12 התחלתי לשמור כשרות וכיום אני כבר שומרת שנה כשרות והתחלתי לשמור שבת לפני כמה חודשים. אני אוהבת את זה, ואני לגמרי מאמינה ונמאס לי מכל החילוניות.
אני בבית ספר רגיל, כל יום אני תופסת את הבנים מסתכלים עליי (על החזה שלי וצוחקים), כל יום, ונמאס לי מזה כל כך. ואני מתלבשת צנוע (ג׳ינס ארוך טישרט ועליונית) מהבחירה שלי, והם עדיין עושים את זה.
אני תלמידה מצטיינת, אני אוהבת ללמוד, אני קצת חלשה בתנך אבל כרגע אני לומדת המון וברוך השם ואני אצליח.
אני צריכה לעבור לתיכון שנה הבאה, ויש תיכון אחד, דתי פמיניסטי, מהטובים בעיר, עם כל מגמה והרחבה אפשרית, שאני מאוד מאוד מאוד מאוד רוצה ללכת אליו. נואשות. יהיה לי כל כך הרבה יותר טוב באווירה, החברה, הלימודים, וזה גם מה שאני רוצה לעצמי.
איך אני אומרת את זה לאמא שלי? היא תצחק עליי כמו שהיא צחקה עשתה כשהתחלתי עם השרשרת של מגן דויד, עם שמירת הכשרות (שלא לדבר על העצבים כשדיברתי איתה על שמירת שבת).
זה כל כך חשוב לי, יותר מכל דבר, אז גם אוכל ללכת לבני עקיבא ולא להרגיש מוזרה כי אני מתויגת בתור חילונית...
מה לומר לה...? זה חשוב לי יותר מכל דבר אחר...
תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025