יש לי בעיה שפשוט מיום ליום גורמת לי לתסכול שקשה להסביר..
אני בת 15, ביסקסואלית בארון, כבר שנה מרגישה משהו מעבר לחיבה למורה שלי.
אני כבר לא יודעת איך לקרוא למה שאני מרגישה אליה. היא מישהי שאני מאוד תופסת מהדעות שלה, מצורת חשיבה שלה והצגת הדברים וחלקם גם מאמצת לחיים שלי. זה התחיל לפני שנה, ההתלהבות, הדפיקות לב, ההתרגשות כל פעם שהיא פנתה אליי, הכל. אני והיא תמיד ועד היום מדברות הרבה על דברים מעבר ללימודים והיא תמיד שם בשביל לייעץ לי, להקשיב לי ולתמוך בי. יש לנו המון שיחות מלב אל לב ואני מרגישה שפשוט אני התחלתי להרגיש אליה בשלב מסויים אהבה בקטע אחר. היא לא המחנכת שלי ובגלל זה היא מקדישה לי יותר זמן ממה שהמחנכת מקדישה לי.. אני נקשרתי אליה כמו שלא נקשרתי לאף בן אדם בחיים שלי.
לפני שהגעתי למצב שאני נמצאת בו היום שבעצם היא לא יוצאת לי מהמחשבות, אני לפעמים גם מרשה לעצמי לחשוב עליה מחשבות אינטימיות אבל כל פעם עוצרת את עצמי כי זה מרגיש לי לא נכון. בבית ספר אני איכשהו תמיד מנסה להיות במקומות שהיא נמצאת בהם בשביל להיתקל בה ושנתחיל שיחה או אפילו "שלום שלום". היא ואני גם תמיד מתחבקות אחרי כל שיחה שלנו או אפילו סתם שאני מרגישה אני צריכה את זה ממישהו, אני תמיד מרגישה אני חייבת לחבק אותה, להיות איתה במגע... אני יודעת שלא יהיה ביננו משהו אבל מה שעוד יותר מתסכל זה שאני לא מצליחה להשתחרר מהרגשות שיש לי כלפיה. אפילו החופש הגדול לא עזר למרות שהיה נדמה לי שכן.. אני מתוסכלת!! אני אוהבת אותה כל כך אבל הרגשות האלה פשוט גורמים לי להרגיש רע עם עצמי!!!
אני אובדת עצות. הרגשתי שאני חייבת לפרוק. מה אני אמורה לעשות? איך להפסיק להרגיש אליה את מה שאני מרגישה? עזרה! :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות