בעלי ואני יחד 10 שנים, נשואים 6 שנים ויש לנו שני ילדים.הגדולה בת ארבע.
היחסים בינינו לרוב טובים. אנחנו החברים הכי טובים, גם לילדים משדרים שאנחנו צוות אחד. יחסי המין לדעתי טובים אם כי אני יודעת שבעלי היה רוצה יותר (כיוום בממוצע פעמיים בשבוע).
היום הייתי עם הילדה בקניון ועשינו לה חורים באוזניים. כשחזרנו הבייתה בעלי ראה זאת וממש התעצבן. הוא אמר לי מול הילדה הנלהבת שהוא מאוד כועס עליי על זה. מאוחר יותר ניסיתי לדבר איתו ואמר שלדעתו היא קטנה בשביל להחליט שהיא רוצה עגילים ושזה לא בסדר שלא התקשרתי אליו לפני שקיבלתי כזו החלטה.
כשהיא הייתה תינוקת ניהלנו שיחה האם לנקב לה את האוזניים וזכרתי שהוא אמר שהוא רוצה שכשתגדל ותבקש מיוזמתה, נלך ונעשה. על סמך זה הנחתי שלא תהיה לו בעיה ים זה. אולם לטענתו, היא צעירה מכדי לדעת מה היא באמת רוצה ולכן לא הייתי צריכה לעשות זאת.
עכשיו הוא כועס עליי, לא מוכן שנדבר על זה כי הוא ״יותר מידי כועס״, ונדבר לכשיעיבור הזעם.
הוא חושב גם שעצם העובדה שלא התקשרתי לשאול את דעתו מעידה על כך שידעתי שלא יסכים - מה שממש לא נכון כי אני מנסה למנוע כל מצב של ויכוח או חוסר הסכמה שאינו נחוץ.
לי אישית מאוד קשה כשיש בינינו מצב כזה של כעס והוא לא מוכן לדבר. זה כבר קרה בעבר ונגמר בכל פעם כשאני מיוזמתי בתחנונים גרמתי לו לדבר על דברים והתנצלתי.
אשמח לשמוע מה דעתכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות