אז כן,
אני מאוהבת במורה להיסטורה.
זה התחיל לפני שנתיים ונמשך עד היום.
היא יפה, מצחיקה ובאמת בחורה מדהימה. היא אומנם בת 28, אבל הראש שלה תקוע אי-שם בגיל ההתבגרות וממש קל להתחבר אלייה.
אני בטח מצטיירת כנערה מוזרה והזויה, אבל אומרים שאי-אפשר להשתלט על רגשות ולצערי זה מה שקורה לי כרגע.
אני יודעת שאני משלה את עצמי אם אני חושבת שייצא מזה משהו, אבל היא משגעת אותי. אני אוהבת ושונאת אותה בו-זמנית.
שונאת להיכנס לשיעורים שלה - יוצא לי תמיד לתקוע את המבט בה...וכשאני לידה, אני מתאפקת לא לעשות משהו שאני אצטער עליו. (כן, כמו הפעם ההיא שבהיתי לה בחזה כשהיא הסבירה לי משהו).
ומה שמחרפן אותי, זה שאני מאוהבת גם בבחור מהשכבה (למזלי זה הדדי, אבל לא קורה כלום כי אני דפוקה)..ולמרות הרגשות אליו, לא בא לי להדחיק את הרגש שלי אלייה.
אני אוהבת להסתכל עלייה ולשמוח על שהיא המורה שלי, ובמקביל לסבול מעצם הידיעה שלא יקרה כלום בינינו /:
אז..מה לעשות? לתת לזמן להמשיך לענות אותי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות