היי. אני קצת מתביישת לכתוב את השאלה, אבל בגלל שזה אנונימי אני עושה את זה.
כל החברות הטובות שלי ואלו שהיו סביבי במשך תקופות ארוכות במהלך השנה האחרונה התחתנו, או מאורסות, אחת אני חושבת שכבר בהיריון, לעוד כמה יש חבר רציני שכנראה הולך לחתונה (קשר של מעל לשנה), אפילו ידידים שלי תפוסים, ורק הפחות רצינים מביניהם (שעדיין נשארו תקועים בכיתה ח) רווקים. אני מלאה ברגשות של קנאה, אני באמת מנסה לפרגן ואני מציגה פרגון רב כדי לא להרוס את האווירה אבל אני מקנאה וכועסת על העולם כי אני עדיין לבד. אני לא קרובה לכלום, אני בודדה. החבר האחרון שלי היה לפני שנה, ומאז כל הדייטים פשוט כישלון. אני מרגישה שזה לעולם לא יבוא. אנשים כבר הפסיקו להכיר לי כי לא נשאר את מי. אני אעיד על עצמי שאני בחורה חברותית, שנראית טוב, יוזמת ופועלת בשביל זוגיות אבל לצערי דבר לא הולך. אני לא מרגישה שאני לוחצת ומלחיצה, למרות שיכול להשתמע מהשאלה שכן- אבל ההתנהגות שלי ממש לא לחוצה, אני מאוד זורמת. אני פשוט עצובה שאני לבד ואני מרגישה שזה משפיע לי על הקשר עם החברות. שהן מצידן אגב תקועות כל אחת עם הזוגיות שלה (לא מאשימה) ואיכשהו יוצא תמיד שאני גלגל שלישי-חמישי-שביעי.
אני מרגישה ממש רע עם עצמי שאני מקנאה, אני מרגישה רע שאין לי זוגיות, ובאופן כללי התחושה שלי מחורבנת. איך להתגבר ולעבור את זה? איך להפטר מהרגשות השליליים?
ואני כן ממשיכה את חיי, לומדת, נפגשת עם החברות ובאמת משתדלת לא להתקע במקום
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות