אני נמצאת במצב קצת מסובך, ואני לא יודעת בדיוק מה הכיוון שלי ומה לעשות כדי שיהיה לי טוב.
אני אחרי שתי מערכות יחסים, אחת ארוכה, של כ3 שנים- מערכת יחסים מושלמת של תיכון, שנגמרה עם הגיוס שלי.
השניה- תוך כדי הצבא, ארכה חצי שנה בערך ונגמרה בגלל שפשוט הקשר לא הלך, תקופה מאוד ארוכה אני הרגשתי שאני לא אוהבת אותו מספיק, שהאהבה לא ברמה שאני יודעת שזה יכול להגיע אליה, והקשר נמשך מטעמי נוחות.
מאז עברו כמה חודשים. מפעם לפעם אני ממש מרגישה את הצורך בקשר, את הצורך באהבה אמיתית, כמו שכבר חוויתי בקשר הראשון, אבל אני מפחדת שמאז הפרידה הראשונה (שהייתה לא ממש יפה) אני תקועה במקום שאני לא יכולה להיקשר למישהו ולאהוב אותו כמו שאני יודעת שאהבתי.
יצאתי לדייטים, היו לי מחזרים, ועדיין כשאני יוצאת הביתה בסופשים, מתחילים איתי. אבל תמיד אני פוסלת דברים, או אפילו לא מגיעה למצב של התחלה של משהו.
אני תמיד מנסה להסביר לעצמי שזה בגלל שפשוט לא בא לי חבר כרגע, אבל תמיד אני חוזרת לסיטואציות שאני מרגישה שאני חייבת אהבה.
ובנוסף להכל, אני עדיין בשירות הצבאי שלי, אחרי הכישלון הנחרץ של הקשר השני שלי, פשוט איבדתי אמון במערכות יחסים בצבא, במיוחד עם יציאות בעייתיות כמו שלי.
זהלא שאין לי הזדמנויות, או הצעות, פשוט אני ישר פוסלת, או לא מגיעה למצב שזה מתפתח לאנשהו.
ועדיין.. אני מתגעגעת להרגשה שך מערכת יחסים יציבה וחמה...
אני מתעסקת בזה על בסיס יום-יומי, מדברת עם אנשים ומנסה להבין מה לעשות הלאה,
אני צריכה עצות, לגבי מה נכון לעשות בסיטואציה כזאת, אם לחזור ולצאת עם אנשים, או לקחת צעד אחורה מהרצון לזוגיות או כל אפשרות אחרת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות