אני במשקל מעל הממוצע ורוצה לדעת שהצלחתי לעשות משהו בזכות הכוח רצון שלי

כמה שאלות שאלתי בנושא הזה. כמה עצות ביקשתי... אם אתחיל לספור את מספר האתרים בהם כתבתי ואת מספר השאלות שכתבתי בכל אחד.. המספר יהיה דו ספרתי וגבוה מאוד כנראה.
אני כולה ילדה בת 17. גם לא במשקל עודף או משהו. אני במשקל שהוא מעל הממוצע, אבל עדיין נחשב תקין. אם הייתם רואים תמונות שלי מלפני שנתיים וחצי-שלוש הייתם אומרים שאני ממש ממש רזה, אולי שאני אפילו יכולה לעלות איזה שני קילו. בתקופה הזאת הייתי כבר עמוק בתוך ההרגשה שאני שמנה.
אני בטוחה שזה התחיל גם קודם, אבל בגיל 13 כבר החלטתי שאני רוצה דיאטה כי השמנתי (בכל זאת, בגיל ההתבגרות את הופכת לאישה אז מה לעשות, משמינים קצת). כמובן שלא הצלחתי, אבל מאז ההרגשה לא עזבה אותי. קראתי כל מאמר קיים בערך ותאמינו לי שהיום אני יכולה לכתוב ספר די גדול על תיאוריות הדיאטה והעמדות השונות בנושא. כך שהיום אני יודעת פחות או יותר את רוב המידע שאפשר לדעת בנושא.
טוב אז עם הזמן עליתי עוד קצת ועוד קצת במשקל כי לא באמת אכלתי בצורה טובה או בריאה, תמיד אכלתי אוכל לא בריא (לא אוכלת ירקות, לא בשר ועוד) ומה שהשתנה הוא בעיקר הכמויות והתדירות שרק גברו. אף פעם לא הצלחתי לגרום לעצמי להתחיל "שינויי תזונתי", לאכול בריא/ לאכול פחות/ איך שלא תקראו לזה.
אז היום הגעתי לגיל 17 אחרי שבשנתיים האחרונות העלתי בערך 10 ק"ג לדעתי, ובשנים שלפניהן כ5 ק"ג. אם פעם הבנתי עמוק בפנים שאני פחות או יותר בסדר, ולא הרגשתי שום בושה בללכת עם בגדים קצרים או צמודים או ללכת לים, היום אני לא מסוגלת לעשות אף אחד מהדברים האלה. היום אני מתביישת במראה החיצוני שלי ומרגישה שמנה.
אני ניסיתי לשנות את זה: נרשמתי לחדר כושר, ביקשתי מההורים שיקנו דברים בריאים (ביחס למגוון האוכל המוגבל שלי), אפילו הלכתי פעם אחת לדיאטנית אבל כלום לא עזר. לא הצלחתי להוריד אפילו קילו אחד.
ברור לי שיש פה גם חלק פסיכולוגי, תאמינו לי, ואתם יכולים להגיד לי עד מחר שאני צריכה לקבל את עצמי כמו שאני ולאהוב את עצמי ככה, אבל זה לא יקרה. חוץ מזה, אם לא אפסיק עם העלייה, בסוף אגיע למצב מסוכן של השמנה.
אני רק רוצה את הניצחון הקטן הזה, להרגיש שהצלחתי לעשות משהו בזכות כוח הרצון ובזכות עצמי, ולא סתם כי נולדתי בצורה מסוימת. אני רוצה לרדת 5-7 קילו, זה הכל. אני יודעת לעשות דברים בריסון ולא אהפוך פתאום לאנורקסית, כי בכל זאת במהלך השנים האלה כן התבגרתי והבנתי מי אני ומה אני רוצה ומה טוב לי, אבל מה שלא גדל יחד איתי היה כוח הרצון.
אם יש לכם רעיון, עצה כלשהי לפי מה שכתבתי (ואני מבינה שכנראה שלא נתתי פה הרבה מקום לתשובות) אני אשמח.. תודה:)