רוצה למצוא כבר זוגיות, מה לא בסדר איתי?

היי, אני יודעת שכבר מאוחר מאוד בלילה ואני פה מול המסך יושבת ובוכה. כנראה הרגשה שלי נובעת פשוט מכל מה שקרה. אבל נשבר לי כבר, דיי נמאס לי מהרווקות, שום דבר לא מצליח!!!! ויש לי חיים, תחביבים, ואני מדי פעם פעילה באתר ולרוב קוראת שאלות, מגיבה או שמה לייקים. הייתה מישהי ששאלה על יחסי מין ועל כך שהיא לא נהנת בהם ואחד מהעונים רשם לה שתחקור את עצמך עם בן זוגה ושיבינו מה היא אוהבת. והיו עוד מלא שאלות בנושא זוגיות ואינטימיות. ופשוט נמאס לי, כל פעם אני מכירה מישהו ופשוט לא הולך בסוף וזה נהרס! האחרון שההכרתי, הוא בחור מקסים, הכרתי אותו דרך חברה ממש טובה שלי (שהכירה אותו במפגש חברים משותפים שלה והיא גילתה שהוא רווק ומעוניין בקשר והיא הציעה לו להכיר אותי כי לדעתה נוכל להתאים והוא בחור ממש טוב ולדעת מגיעה לי מישהו טוב). העניין הוא שהתחלנו לדבר(בהודעות, בתקשורת וירטואלית כזו או אחרת) היה ממש נחמד ואחנו מדברים כבר לא מעט זמן, אבל נמאס לי מהקשר הווירטואלי הזה. הוא גר ממש רחוק ממני, בעיר אחרת והוא לא יכול להיפגש איתי, ע"פ טענתו כי הוא עובד כמו חמור כדי לעזור למשפחה שלו. אני מאוד מכבדת ומעריכה את זה.וזה מקסים מה שהוא עושה אבל דבר ראשון, אני לא יכולה יותר להמשיך עם הקשר הווירטואלי , זה משגע אותי וזה מחרפן אותי וניסיתי ליזום מפגש(אני לא מצפה ללכת למסעדה יקרה אני לא מצפה שישלמו עליי שרק ניפגש, שאדע אם בכלל יש משהו, כי דרך המקדלת אי אפשר להעביר הרגש או בכלל. וכשיזמתי מפגש הוא רשם שלא יכול להיפגשש אבל ניפגש(מתישהו...) הוא זרק את זה לאוויור, שעכשיו הוא פשוט ולא יכול, ואני באמת מבינה ומתחשבת בזה. אבל מצד אחד הוא אמור שחשוב לו קשר פיזי של מפגש מצד שני או לא יוזם כלום, נמאס לי מהתלות הזו באוויר בשביל כלום. אני תאמת כבר לא מאמינה שיצא מזה משהו כי אין קשר בלי מפגש וזה לא ממשיך והוא גם לא גורם לי לרצות להמשיך, ושוב כישלון!!!! נמאס לי, למדתי מטעויות, עוד ועוד בחור שאני מכירה ונותנת סיכוי ומנסה להיות כנה ופתוחה ונחשפת כל הזמן וכל פעם נשרפת ונפגעת. כל פעם לא הולך או שהבחור בקטע של האקסית או שבכלל זה היה סתם, או שנינו בעולמות אחרים ובשלבים אחרים בחיים או שהוא גר ממש רחוק ולא יכול להיפגש. וזה מעצבן, מה נראה לו שהוא שם אותי ככה על אש קטנה, שניפגש(מתישהו...) זה מעצבן, דייי נמאס לי להיפגע, ולפני כל הסיפורים הללו, היה גם קשר מאוד ארוך, עם מישהו שסגר מלאה ונמשך מלא זמן, ואני הייתי סגורה והוא היה כל כמה זמן נזכר בי ו"שומר עליי קרובה אליו"(שולח הודעות, חייה את השקר, רב איתי, נעלם,) ואני בתמימות ובגלל החוסר ניסיון שלי הייתי נופלת לפיתוי זה כל הזמן, ולאחר כמעט שנה בסוף יצאתי פגועה, שבורה ולקח לי חודשים להיפתח שוב, לשחרר, להאמין.
ונמאס לי שוב. מה הקטע, אני בחורה נורמלית, ששירתה בצבא והיה לי חשוב השירות שלי והשקעתי את כל כולי, עכשיו עובדת בחברת הייטק ויש לי שאיפות וחלומות, תחביבים, חברים, ואני לא איזה ברווז מכוער חסר טיפוח, אני מאוד מטופחת בטעם הטוב ומתלבשת יפה. נמאס לי כבר שוב מכישלון, כמה אפשר?!?! אני גם רוצה לתת חום, אני בשלה. וכנראה חלקכם חושבים לעצמכם את פאקינג בת 20 אבל אני גם רוצה זוגיות, דיי נמאס לי, אני לא מצליחה להבין מה הפאק אצלי, מה לא בסדר, מוזר או אחר מאחרים שזה לא מצליח, שלא מגיעה. ואני ממש לא מקובעת ורק לומדת מכישלונות ומשתפרת ואני לא מנחמדות מיידי, ממש לא, יש לי ביטחון ויכולת לעמוד על שלי ואומרים שאני פלפלית וחריפה ומצחיקה אבל נמאסססס לי כבר, דיי, נמאס לי לבכות כל כמה זמן בכרית ולהישבר כמו עכשיו..