למה נולדתי גבר בגוף של אישה?

למה נולדתי גבר בתוך גוף של אישה? למה פשוט לא נולדתי גבר? למה פשוט לא יכולתי להיות כמו כולם? למה אני חייבת להתאהב בכל פעם במישהי? למה אני תמיד זו שנפגעת? ואם כבר נולדתי אישה, אז למה לא נולדתי לסבית? למה לגרום לי יותר סבל בכך שנולדתי אישה שרוצה להיות גבר? למה זה כלכך קשה לי ולמה הנושא הזה פשוט לא מניח לי?
למה למה למה ולמה.. היה יותר עדיף פשוט לא להיוולד.. בשביל לא לגרום לי את כל הסבל המתמשך הזה.. יש לכם מושג כמה זה קשה להתאהב במישהי ואז עוברת לי המחשבה הזאת בראש "את יודעת שבחיים לא תיהיו ביחד נכון? ושהסיכוי שהיא תאהב אותך או שבכלל היא אוהבת בנות הוא קלוש?"..
עכשיו ספרתי כמה בערך אני אוהבת,5 בנות אם לא יותר, 1מקורס מדא, 2 מהכיתה שלי, אחת שהכרתי מהפייסבוק, ויש עוד כמה וכמה שאני רואה רק פעם ב, וגם אותן אני אוהבת,
לא מזמן התאהבתי (כמה צפוי) שוב, בעוד אחת מקורס מדא, שהיא בעצם המדריכה שלי שם, האופי שלה הוא אופי מדהים, ואיך שהיא נראית? בכלל וואו, היא שנה מעליי או משהו כזה, שזה אחלה, אה אבל שכחתי יש רק בעיה אחת,
מה הסיכוי שהיא בכלל אוהבת בנות??
ושוב, נשבר לי הלב, כרגיל, ואין אף אחד שאני יכולה לספר לו את זה, כרגיל, ישלי חברות שלא תטעו, אבל הם חבורת שפטנים מגעילים, אז למי בדיוק אני יספר? הגעתי למצב שכבר התחרפנתי, אני אשכרה מדמיינת מישהו לצידי, ומדברת איתו, שזה נקרא בעצם לדבר עם עצמי, מה אני אמורה לעשות במצב הזה? במצב כזה שכל משמסביבי או כנראה ישפוט אותי, במצב כזה שאני לבד לגמרי במערכה הזאת, במצב כזה שאני שונה מאחרים ומה הסיכוי שיקבלו את השונה מהאחרים ,דרך אגב לא יצאתי מהארון או משהו כזה, למרות שאני מתלבטת מידי פעם כי זה יותר מידי לשמור בלב.. אבל גם אם אני ירצה, אז למי בדיוק? ואני פשוט מתפוצצת מידי פעם ובוכה בלילות, לבד,
וכל יום מחדש אני פשוט נשברת יותר יותר, כי נמאס לי.. נמאס לי להיות לבד.. נמאס לי להיות השונה.. נמאס לי לשקר לכולם בחיוך שהכל בסדר, כי אני לא, כי אני צריכה מישהו לצידי , אני צריכה מישהו שיבין אותי אני פשוט צריכה אהבה, אבל כולנו יודעים מה יקרה.. אני ימשיך לשמור הכל בלב.. אני ימשיך להתאהב בבנות ולהיפגע כי אני יודעת שבחיים לא יקרה בינינו משהו.. אני ימשיך להיות לבד.. לבד ופגועה..
(ואני תמיד הרגשתי שאני גבר בתוך גוף של אישה, כבר מכיתה א', אז אל תגידו לי שזה תקופה שעוברת, כי אני כבר די בטוחה שלא..)
הייתי צריכה לפרוק הכל מהלב לפחות לכם.. פה זה אנונימי ופה אולי אפילו לא ישפטו..
אם יש למישהו מיכם עצה או עזרה או משהו אני אשמח לשמוע..
ודרך אגב, אם יש למישהו בעיה עם הנטייה המינית שלי הוא יותר ממוזמן לא להגיב, גם ככה קשה לי, אז אל תכבידו עליי יותר בבקשה..