היי.
בשנה האחרונה אני מרגישה מאוד מוזנחת וחסרת תועלת. את רוב היום אני מקדישה לפלאפון (וואצאפ ושירים) במקום לעשות שיעורים ולהתכונן למבחנים. אני מרגישה כאילו שיעורים הם לא חובה אלא בחירה והם לא מזיזים לי בכלל. למרות כל זה, הציונים שלי סבירים 80+ אבל אני בטוחה שאני מסוגלת ליותר ואני חייבת יותר בגלל שעכשיו אני מתחילה ללמוד לבגרויות-כיתה י')בנוסף, הפסקתי לעשות ספורט בחצי השנה האחרונה וזה מציק לי מאוד. אני מרגישה כאילו אין לי מוטיבציה ומשמעת עצמית. אני לא מסוגלת להציב לעצמי מטרות ולהגיע אליהן.
מסיבות אישיות ומהסיבות שציינתי למעלה נהייתי גם מאוד דכאונית, עצלנית ומרירה בשנה הזו. בסיטואציות חברתיות קשה לי להיפתח ולזרום ולצחוק. כשאני צוחקת או מחייכת אני מרגישה שזה בא בכוח. כאילו נאבדה לי היכולת להינות מהרגעים של החיים ולהעריך את החברים שלי או את עצמי. אני לא מתרגשת כמעט מכלום. איך לדעתכם החברה רואה אותי? ומה יש לי? אני חולת נפש? איך אני נפטרת מכל השליליות הזו ומתחילה לעשות משהו טוב עם החיים שלי לשם שינוי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות