שלום,
יש לי בן זוג בן גילי שאני מאוד אוהבת.
יש לי חסכים שקיימים אצלי מהילדות , באתי מבית נורא שיפוטי ולא חם במיוחד.
יש לי נטייה להקשר לגברים שהם יותר גדולים ממני , יכול להיות שזה נובע מהמקום שאני מחפשת דמות אבהית חמה .
לפני מספר חודשים אחרי שהתפטרתי מהעבודה המשכתי לשמור על קשר עם המנהל שלי שהוא גבר נשוי חשוב לציין.
תמיד הבהרתי לו שהוא כמו אבא בשבילי , מיותר לציין שהוא חיפש משהו אחר לחלוטין.
בשלב מסוים הבנתי שנקשרתי אליו מאוד, אפשר להגיד נהייתי תלותית ואובססיבית כלפיו.
ניסינו לנתק את הקשר מספר פעמים כי הרצונות שלי היו מנוגדים לשלו בכל הקשור לקשר בנינו, אך כל פעם התגעגעתי וחזרתי להתקשר.
במהלך החודשים גם ראיתי אותו מספר פעמים.
וככל שראיתי אותו יותר כך גם התחלתי לפתח אליו איזשהו רגש שלא בא ממקום טוב זה בטוח, הרי בסופו של דבר הוא לא אבא שלי והוא גם גבר מושך.
אני בנאדם מוסרי , ואני לא רוצה לפגוע במשפחה של אף אחד , לא רוצה גבר נשוי בחיי במיוחד שאני נמצאת בזוגיות שטוב לי בה.
אבל אני נורא אובססבית אליו ואל החסכים שהוא ממלא בי.
הוא כמובן מחפש רק משהוא אחד ממני. הבהרתי לו עשרות פעמים שלא יהיה בנינו שום דבר.
בפגישות הוא תמיד מנסה לשלוח ידיים , כמובן שאני מתנגדת , וחוץ מחיבוק אני לא מחפשת שום דבר.
לא קרה בנינו שום דבר. ואני גם לא רוצה שום דבר.
התחלתי ללכת לפסיכולוג , כי הרגשתי מועקה גדולה וחוסר נאמנות שיצרתי כלפי עצמי וכלפי הבן זוג שלי...
אני בנאדם נאמן והמצפון מעיק עלי. ואני לא יודעת איך להמשיך הלאה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות