היי...
אשמח ככה לטיפים הלאה...
אני שמה לב שמשהו בגישה שלי לא נכון, לא בסדר.. אני נותנת מאה אחוז ודורשת את המאה אחוז, אבל למעשה אחקי שנתתי אהי אף פעם לא מקבלת את מה שנראה היה לי הגיוני שנתתי. אין פה עניין של חומר אלא של הדדיות בין אם זה ברגש, בציפיות ההתנהלות, הלויאליות, הכבוד (ואני כלכך לא אדם של אגו..), רק שאחרי כל כך הרבה ניסיון, ההרגשה היא של פגיעות. אני אפילו לא יוזמת יותר. האכזבה מאיך ומה ראיתי היא גדולה.
אני לא אדם סטנדרטי, לא פשוט להיות איתי אבל בסופו של דבר אני יודעת שטוב איתי בסך הכל. אין לי מניירות של פלצנית ואני נאמנה. מאוד נאמנה. רק לא מובן לי למה אני לא מצליחה להאמין שאכיר אחד כזה.
אני לא קנאית, אני פשוו מכירה מהר מאוד את כל המשחקים ויודעת לשמור על מה ששלי. החיים חרכו בי ידע כזה שמאוד קשה לעבוד עלי. אני לא תמימה אבל אתן מיליון הזדמנויות למישהו ואם סרח את מרביתן, אין לי בעיה לעשות עליו איקס.
למה כולם בשלב כלשהו הולכים עם אחרת, אף פעם לא הובן לי המשחק הזה.
למה לא לוקחים אחריות על החצי שלהם בקשר, איך זה שזה תמיד יוצא שסחבק אשם?
לא רוצה.
פתאום באמצע החיים השקט הזה כל כך נחוץ ואני כן בלב שקט ורגוע, אבל מצד שני זוגיות לא פחות חשובה לי אם לא יותר נחוצה מהשקט הזה, מסיבה מאוד פשוטה שאני כזאת.
הבלבול הזה פתאום לא יושב לי טוב.
כמו עצם בגרון שחונקת אותי.
מה אני עושה ?
האירו את עיניי.
תודה!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות