היי,
במשך תקופה ארוכה הייתי דלוקה על שכן שלי שגדול ממני ב10.5 שנים (אני 19.5, הוא 30) ורק לאחרונה אזרתי אומץ ושלחתי לו הודעה האם הוא מעוניין שניפגש.
הוא אכן היה מעוניין, אך השיחות בווטצאפ לא התנהלו בנורמל.. אני הרגשתי שהוא אדיש לעומתי והיה לי קשה מאוד להתחיל ולנהל שיחה ועוד שהרגשתי שכל פעם אני צריכה ליזום, עד שהחלטתי שאני ממש לא מתכוונת ליזום פגישה בבית קפה או משו אלא שהוא יעשה את זה.
הוא אכן קלט את זה בשלב מסויים (עם רמזים די גדולים שרמזתי לו) והציע לי שנצא.
אני חייבת לומר שהייתי מפוחדת, גם מעצם המעמד וגם מאיך השיחה תתנהל, הרי היא לא זרמה בפלאפון אז למה שתזרום עכשיו ? וגם על מה נדבר ? יש בינינו חתיכת הפרש..
בכל מקרה יצאנו ובאמת בהתחלה היו המון שתיקות מביכות ומצב לגמרי לא נעים, אבל עם המשך הערב נפתחנו קצת.
העניין הוא שאני לא יודעת מה לעשות.. לנסות לצאת שוב פעם או לסיים את זה כבר עכשיו ?
אני לא מרגישה כ"כ שזה זה, בגלל שקשה לי עם האדישות שלו והיתר רוגע שיש לו, אבל יכול להיות שזה בגלל שקשה לו להיפתח כרגע ?
וגם כל המחשבות קדימה שמשתלטות עליי כמו, מה יהיה מבחינת חברה ? מבחינת בגרות ? (אמנם אני בוגרת לגילי, אבל בכל זאת המחשבה הזו עולה..)
ויש עוד המון תחושות שקשה לי להסביר, אבל מצד שני כ"כ הרבה זמן רציתי אותו, אם זה לדבר איתו, להיפגש, ליצור סוג של קשר.. ומשום מה כל מה שרציתי נעלם אחרי שפתחתי בפניו את הלב.
מה עושים במצב נוראי שכזה ? :
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות