רציתי לשתף אתכם במשהו נורא חשוב ומציק לי הרבה זמן בערך מתחלת שנה,אני בת14 כתה ח. עם הרבה חברות אפשר לומר,תלמידה חדשה בחטיבה שאני נמצאת בה.
טוב לי כאן חברתית אבל למודית לא,נפשית עוד לא עכלתי שאני פה,בכלל -יש כאן המון מורים שאני לא סובלת אותם פשוט. זה הורס לי את כל היום-לקום בדכאון,ללכת לבצפר בדכאון,אבל- לשחק אותה ולעמיד פנים שהכל בסדר ולחייך לחברותיי..זה רק משחק.לא באמת כיף פה,רק חברתית מאוד טוב כאן!לא יותר מזה!יש לי גם חברות מחטיבה קודמת שהן שומרות איתי על קשר מצוין,ואני מתגעגת קצת..אני נפגשת איתן פעם בשבוע כל ימי שישי/מוצש לקניון/סרט ומספרות חוויות.להורים שלי לא אכפת ההרגשה שלי..ולכן אין מה לשתף -שיתפת אותם אינסוף והם הגיבו בצורה"את פשוט אהבלה,לא רואה את החים האמיתים" החטיבה הקודמת היא די תת רמה (אולוסיה ומשעמת)אבל היו מורות מדהימות ותלמידם וחברות טובות למרות הפרחיות"שבהן..קיצור מהלעשות כדי להעביר את ההרגשה שמציפה אותי? איך לחשוב על עתיד טוב יותר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות