להישאר בתפקיד
היי, אני משרת בצבא כבר כ-7 חודשים...
מהרגע שהתגייסתי החיים שלי הפכו לגהנום
הכל התחיל בטירונות, באתי עם המון מוטיבציה לשרת וחטפתי הלם טוטאלי מהמסגרת.
עברתי טירונות 02, כן, אני יודע שיש חבר'ה שאומרים שזה כלום אבל בשבילי זה היה סיוט לא נורמלי, הייתי חוטף התקפי חרדה על בסיס יומיומי, כל ארוחת בוקר צהריים וערב הייתי חוטף התקף קלסטרופוביה באמצע החדר אוכל, בוכה, מרגיש שאני הולך למות שם.
בסופו של דבר, אחרי שבועיים של סבל כזה, ביקשתי קב"ן, קיבלתי אותו אחרי שבוע, וסיפרתי לו את מה שעובר עליי, הוא אמר שמה שאני חווה אלו קשיי הסתגלות ושלח אותי חזרה. סיימתי את הטירונות, והגעתי לקורס מר"מ, מאוד נהניתי שם, והציעו לי להישאר ולהיות מפקד בקורס. הסכמתי, עברתי את התהליך, סיימתי את קורס המפקדים ומאז הכל המשיך רק להתדרדר...
ההורים שלי התגרשו, והתפקיד שלי במתכונת בסיס סגור, מאז אני בוכה כמה פעמים בשבוע, הבקרים נהיים רק יותר ויותר קשים ואין לי איך לברוח מהדיכאון הזה.
כשאני חוזר הביתה בסוף השבוע, המחשבה היחידה שלי היא "ביום ראשון צריך לחזור ולהמשיך לסבול", שעות העבודה שלי בבסיס הן מ7:40 עד 23:00, ואני לא רואה את הבית כל השבוע.
אני שבור מזה, אני פשוט מרוסק.
ביקשתי קב"ן, ואראה אותו ביום חמישי, אבל אני לא יכול להמשיך לסבול את זה יותר.
אני רוצה לעשות יומיות, לדעת שיש לי סוף בכל יום, שיש פאוזה, קצת זמן לנשום, ובעיקר להיות בבית...
אני במצב שכשאני מגיע הביתה בסופי השבוע אני בקושי אוכל, שותה או מתקלח, ובמהלך כל הסופ"ש אני פשוט חרד מהשבוע שהולך לבוא...
אני אובד עצות, מה לעשות?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025