אני אתחיל בזה שאני 5 שבועות עם חבר שלי..זה אומנם לא נשמע הרבה אבל זה הכי הרבה שהיה לי..
אני חושבת שאיתו זה מצליח לי מהעובדה שאני לא מראה לו את החוסר בטחון שקיים אצלי..אני באמת נלחמת עם עצמי ,אם זה כשהוא אומר לי שאני יפה, ואני מתה להגיד לו אל תשקר..אבל פשוט שותקת כי אני יודעת כמה זה מוריד שלבחורה אין בכלל אפילו קצת ביטחון
עכשיו החוסר בטחון קיים אצלי בהמון היבטים..אפשר להגיד שעל הרוב התגברתי מולו חוץ מעל אחד..
לפני שלוש שנים קרה משהו ומאז ישלי צלקות על הרגליים..אפעם לא הראיתי אותם..אבל הייתי מספרת עליהם לכמה אנשים בודדים..החלטתי שלו אני לא מספרת בינתיים..האמת לא חשבתי שזה יחזיק הקשר אבל עכשיו אני רואה שהכל מתנהל טוב ואנחנו ממש מחוברים..
ואז הוא הציע לי לצאת איתו ועם חברים שלו בחופש שלנו..עכשיו בטח יהיה בריכה/ים בגדים קצרים וכו'
ואני אהיה חייבת לספר לו אם אני רוצה ללכת או לא( תאכלס אנלא רוצה) אני מתביישת בזה..אנלא רוצה שחברים שלו יראו את זה ובטח שלא הוא..
אני אובדת עצות..אני לא רוצה ששוב החוסר ביטחון בגוף שלי ינצח..והוא ניצח ככ הרבה פעמים שכבר באמת נמאס לי..
הלכתי לפסיכולוג ואני כן מתחילה להבין שזה לא סוף העולם..אבל זה דפוס שנהלתי כבר 3 שנים..וקשה לי לשנות אותו..
אני מתחילה לאהוב את הבחור ולא רוצה שזה ייגמר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות