שלום לכולם :)
אני דניאל ואני ממש מתלבטת במשהו. על פניו אני ילדה ממש טובה, מצטיינת בלימודים וחברתית. אבל עברתי דברים לא קלים בחיים שלי ועל הכל התגברתי. היתה תקופה כשהייתי בכיתה ד, תקופה לא טובה בה הייתי תולשת את הריסים שלי , סובלת מחרדות קשות והיה לי מאוד קשה.המשפחה שלי תמכה בי ולקחה אותי לפסיכולוגים ובסופו של דבר התגברתי על הדברים ועליתי לחטיבה. כשעליתי לחטיבה כיתה ז היתה תקופה טובה, ממש פרחתי לא היתי בבית דקה .. הייתי כל כך שמחה והכול היה טוב. אבל בכיתה ח חזרו לי החרדות, הרגשתי כל כך נורא , חתכתי את עצמי והתבודדתי מאוד.
אחר כך ההורים שלי גילו שחתכתי את עצמי ולקחו אותי למיון, ועד שקיבלתי טיפול עברה שנה.. בשנה שלא קיבלתי טיפול מבית החולים השתקמתי בעצמי וכשהגעתי לטיפול כבר הייתי שמחה ומאושרת. הכול היה טוב.
יש לי ממש תקופות בחיים שהם כל כך רעים ומלאים בחרדות כל כך קשות שאני פוגעת בעצמי ומתבודדת וזה כבר מכיתה ג' ד'
ויש תקופות שאני כל כך פורחת כל כך שמחה אני רואה את החיים באור כל כך שונה
יש תקופות שאני אומרת לעצמי שמה הטעם לחיות? ורק חושבת על התאבדויות
ויש תקופות שאני אומרת לעצמי שהחיים כל כך טובים ולמה שמישהו ירצה למות.
עכשיו , אחרי שהתחלתי להרגיש טוב אני רואה שאני עוד פעם מתחילה קצת להתבודד וטיפה חרדות אבל אני לא סובלת מחרדות כל כך קשות כמו בעבר ודיכאונות
לפני כמה זמן ראיתי סדרה עם מישהי שסבלה מהפרעה די קוטבית, ולא יכולתי שלא לחשוב אולי אני סובלת מזה ? אני לא רוצה להכניס את עצמי לסרטים ולשתף אנשים שאני מכירה במחשבות שלי שלא יחשבו שהשתגעתי או משהו :/
תודה רבה מראש :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות