הייתי בזוגיות , אובססיבית, מוגזמת, זה היה כל עולמי (חשוב לציין שזה היה ככה הדדי גם מבחינתו)
אבל נוצר סדק, פגע, משהו שגרם לי להפגע ולעזוב. כי הייתי אומללה, סבלתי ותוך כדי התענגתי, אהבתי ותוך כדיי נפגעתי, הייתי אובססיבית, לא יכולתי ללכת גם אם רציתי. אבל עם קצת כוח פיזי מצד אחרים זה קרה, עזבתי. בגלל שהייתי פגועה מאוד ממנו (לא משנה למה ומה הוא עשה) ושנינו בכינו והתאבלנו אבל קרה מה שקרה.
עברה שנה שבמהלכה היו כמה הבזקים ממנו ורמיזות על געגועים, ניסיתי להתעלם עם כל הכאב אבל פעם אחת הייתי חייבת לשלוח לו רמיזה גם בעצמי, זה קרה. הוא לא ענה.
זה גרם לי לתהות האם עשיתי טעות שעזבתי ומגיע לי המצב הזה של הבכי והאומללות עד היום? האם למרות כל הכאב והתעללות הנפש שהוא העביר איתו האהבה שלנו הייתה צריכה להיות יותר חזקה ולשרוד? ואם אכן הרצון בחופש הסבל שלי היה טעות, מגיע לי להמשיך הלאה? או להיות על זה עצובה ?
תודה לעונים. אתם מצילים פה נפש ממצב עגום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025