טוב קודם כל אני יודעת שיש הרבה אנשים שלא מעניין אותם לשמוע ורק באו להטיף על זה שזה לא בסדר ושאני חוצפנית והדברים הרגילים וזה בסדר אבל זה לא ישנה את ההשקפה שלי. עליתי לארץ כשהייתי בת שלוש מארצות הברית עם ההורים - אני לא יהודייה רק שורשים יהודיים ולאבא שלי הייתה הצעת עבודה. אני מסיימת יב עכשיו וכבר התחלתי בכל התהליך מן הסתם צו ראשון ומיונים אבל זה ישמע לחלק מטומטמם כי הם לא מבינים אבל אני נמצאת בבעיות נפשיות די קשות עכשיו ואני לא רואה את עצמי מתגייסת. מסוף יא הדרדרתי לדיכאון, חרדות אני כל הזמן עייפה עצבנית כל הזמן בוכה ממש בודדה למרות שיש לי כביכול המון חברים מסביב ומהחודש האחרון גם הבולימיה תקפה. הדרדרתי בלימודים באופן מזעזע אני מסיימת את השנה הזאת בשיניים ממש.
אני לא רוצה להתגייס. מצטערת. וזה באמת עצוב כי חלמתי על תפקידים מגיל 12 בערך אבל זה פשוט לא מעניין אותי יותר. אני לא יהודייה ואין לי שום זיקה לארץ בכלל אני לא רואה את עצמי חיה פה בכלל בעתיד. אני ממש רוצה פשוט לברוח לארצות הברית אבל אני לא יודעת מה לעשות עם הצבא אין שום סיכוי שאני מעבירה שנתיים ככה. אני לא אצליח לשרוד את זה. באמת. מה אני עושה? גם למרות הכל חוץ מאמא שלי שלא יכלה לא לראות את הידרדרות שלי אני משדרת עסקים כרגיל. אף אחד לא מודע לזה אז לא נראה לי שקבן יעזור לי. בכלל כי הוא יחשוב שאני עובדת עליו או משהו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות