שלום..
הבעיה שלי מורכבת מאוד..
החבר הראשון שלי היה האהבה הכי גדולה שלי. אהבתי אותו בטירוף והוא היה כרוך אחריי.
הוא היה החבר הכי טוב שלי. האדם שידע עליי הכל, דברים שלא סיפרתי לאף אחד.
למשל אבא שלי חלה בסרטן ואצלי בבית אין תקשורת. הוא טען שהוא "לא מרגיש טוב" ולא קרא למחלה אף פעם בשמה.
כתוצאה מכך סיפרתי רק לחבר בזמנו, ולחברה אחת. היום, שנתיים אחרי, אנשים עדיין חוששים לדבר איתי על הנושא.
הוא ידע שלא אמרו לי בבית שאוהבים אותי, ושלא חיבקו אותי מאז שהייתי קטנה, אז הוא דאג למלא את החסר הזה.
הוא הפך למקום המפלט שלי.
עם הזמן רבנו המון והחלטתי להפרד. כל פעם שרציתי לחזור, כל יום כל דקה, אמרתי לעצמי שאני עושה לו רע וזה החזיק אותי.
עברו שנתיים לא חזרנו.
אני יוצאת עם מישהו אחר....
הוא היה ידיד טוב שלי. הוא לא מצליח למלא את המקום הזה, לא מתקרב.
הוא מכיר אותי כל חיי ולא יודע עליי רבע מהדברים שרשמתי.
קשה לי לשתף אותו, אני לא מצליחה, והגעגוע לאדם ההוא שהיה חלק מהחיים שלי גובר עליי בכל ריב שלנו. אני חושבת עליו, ולא מצליחה לשחרר אותו ולהחליף את המקום שלו במישהו אחר, למרות הזמן שעבר. אני אוהבת את הקשר החדש שלי, באמת, אבל לא כמו האהבה הקודמת. הוא ידע להרגיע אותי, להגיד את הדברים הנכונים, פעם הייתי איתו ובכיתי מרוב אושר. אני מרגישה שהרסתי את האדם היחיד שעשה לי טוב בחיים האלו.
סגרתיאיתו מעגל, הוא לא כועס עליי והמשיך הלאה ואני לא יכולה לחזור אחורה, לא מצליחה להתקדם, ולא יודעת מה לעשות.
איך לשחרר? איך להכניס בנאדם חדש לחיים שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות