אהלן אנשים,
מגיל קטן אני לא הייתי אוהב לצחצח שיניים.
תמיד הייתי מגיע ( לאחר לחץ של ההורים) לשיננית עם אבנים בשיניים, ותמיד הייתי מקבל "צעקות" מהשיננית. לאחר הניקוי הייתי מגיע הביתה, מצחצח כמה ימים עד שלאט לאט כבר לא היה חשק ומפסיק לצחצח. ואותה רוטציה, מזניח- אבנים בשיניים- שיננית+ צעקות והרצאות וכו'.
אז עכשיו מצבי "לא טוב".
אני כבר תקופה לא צחצחתי את השיניים ועוד פעם יש לי אבנים בשיניים .
יש לי טראומה שאני אחווה מין "השפלה" וצעקות על מצב השיניים שעכשיו.
וזה מה שמונע ממני ללכת לנקות את השיניים.
אני גם די רגיש ומגיע לשיננית עם דפיקות בלב ועיניים שרוצות לבכות ( אני לא בוכה) בגלל שאני יודע איזה צעקות אני הולך לקבל על זה.
במהלך חיי הייתי אצל כמה שינניות וכול פעם רק צעקות .
למה שיננית צריכה כול פעם לצעוק? מה אי אפשר לדבר ברוגע ונחמדות עם בן אדם שמבין את הבעיה ובא לטפל .
אומנם אני כבר בן אדם בוגר, אבל מה אפשר לעשות במצב כזה? נמאס לי שצועקים עליי ועושים לי הרצאות שאם אני אמשיך להזניח, אני האבד את השיניים וכו'. אני מבין את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025