הרכזת שלי הסכימה שהיום לא אלך למקום שירות שלי כי נולד לי-אח,אבל מחר אני חייבת לחזור ואז ביום המילה אני יוכל לצאת בתחילת הברית ולחזור בסופו ולהשלים שעות והיא תעזור לי איכשהו. אבל העיניין הוא שלאחרונה פשוט כלום לא הולך לי.. בכל מיני צורות אם זה להסתדר עם הבנות בדירה שלי (חברתית/פיננסית יש כל מיני בעיות) או אם זו גזענות בעבודה (אומנם לא כלפי אבל זאתי שחוטפת אני חברה טובה (ויחידה) שלה אז כואב לי שהיא מקבלת משפטים מזעזעים כאלה) ואם זה התכנים שאני רואה/שומעת במהלך העבודה ואם זה בעיות מחוץ לתחום השירות (תביעה שאני לא מאחלת לאף אחד). בהתחלה בחרתי את זה כי זו מצווה לשמח חולי סרטן וכן נכון,מצלמים אותנו הרבה ואנחנו מחייכות מאוזן לאוזן,ונכון אנחנו כל היום מעבירות להן פעילויות פנימיות וחיצוניות (חו״ל,ים,ירושלים,אילת ואפילו אפייה סדנאות אפייה וקוסמטיקה בבית שלהם) אבל לא הכל ורוד,וגם יש לפעמים בעיות מאחורי הקלעים בדיוק כמו במופע שיש מאחורי הבמה לפעמים התקפי חרדה, חובשים,צעקות,בכי,ריבים ועוד ופשוט צריך לפעמים לשפוך למישהו.. מה לעשות? נשאר לי עוד שנה אבל אני לא רוצה לחתוך את השירות וגם לא את מקום העבודה ו... אני פשוט מבובלת.. לבקש פסיכולוג מטעם הקופ״ח שלי? לשתף את הרכזת/אמא? לצאת לבר פשוט ולשכוח?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025